תאוריית ההכוונה העצמית

עמוד:13

נעשית מתוך עניין אישי , ללא כל הזדקקות לעידוד , או לחיזוקים חיצוניים . בשל כך , הפעולות הנעשות מתוך מוטיבציה אינטרינזית אינן מצריכות תהליך הפנמה . לעומתה , הפעולה מתוך מוטיבציה אקסטרינזית נעשית למען תוצאה שאיננה חלק אינטגרלי , טבעי מהפעולה עצמה . מחולל של ההתנהגות המונעת אקסטרינזית עשוי להיות גורם בין-אישי ( בקשה של מבוגר מילד להתנהג באופן מסוים ) או תוך-אישי ( לחץ פנימי לעשות שיעורי בית כדי לרצות את ההורים ולא כדי לתרגל את החומר הנלמד . ( אנשים הפועלים מתוך הנעה אקסטרינזית פועלים מתוך רצון להשיג דבר מה נוסף לעצם ההנאה מהפעילות . פעולות הנעשות מתוך מוטיבציה אקסטרינזית גוררות לרוב תגובות גומלין . הבתנה ב'ן דרגות שומת של הכנסה : משליטה חיצןטת בהתנהגות ע 7 שליטה סוכנסת-סשןלבת חלק ניכר מהידע ומהערבים שילד רוכש במהלך התפתחותו מקורם בגורמים חיצוניים , ועל פי ההגדרה לעיל , התנהגות הנובעת מגורמים חיצוניים איננה אינטרינזית . כיצד מופנמים הידע והערכים על ידי הילד או המבוגר הלומד וכיצד הם הופכים לחלק ממערכת הערכים וממבנה הידע האישי ? בשנים האחרונות החלה תאוריית ההכוונה העצמית להבחין גם בין רמות הפנמה של ידע וערכים לאורך רצף של רמות שליטה או ויסות . בקצהו האחד של הרצף נמצאת מוטיבציה חיצונית ( לדוגמה , התנהגות המונעת מהצורך לקבל פרסים או להימנע מעונשים , הסכמה לפשרה כדי להימנע מסנקציות מגורם חיצוני , ( ובקצהו האחר מוטיבציה מופנמת-משולבת ( לדוגמה , הסכמה לפשרה מתוך הבנה שפתרון בר-קיימא חייב להביא בחשבון את הרצונות והצרכים של כל הצדדים ומתוך תכנון והיערכות לשינויים המתחייבים מאותה פשרה בכל שטחי החיים . ( רצף המוטיבציות נתפס כמחולל בילדים רצף מקביל של פעולה אוטונומית במידות שונות . ככל שהמוטיבציה לפעולה מסוימת היא מופנמת - כלומר משולבת ומרושתת יותר בתוך העצמי , כך הפעולה נחשבת ליותר אוטונומית . מחברי תאוריית ההכוונה העצמית ( גרולניק , דיסי וראיאן ) מציעים הבחנה , הנתמכת אמפירית בחלקה , בין דרגות ההפנמה הבאות של ויסות או של שליטה עצמית : הטמעה , ( introjection ) הזדהות , ( identification ) הפנמה משולבת . ( integration ) הטמעה . בוויסות עצמי מתוך הטמעה מונעת הפעולה בכוח דרישות או כללים חיצוניים שנבלעים על ידי היחיד בצורתם המקורית , בלא שייעשו בהם שינויים והתאמות אישיות . לדוגמה , ילד לומד למבחן מתוך חשש שלא יצליח או מתוך לחץ . במקרה זה , החוקרים גורסים שהילד תופס את פעולתו כנכפית ונשלטת מבחוץ אף שהמניע נמצא מ עצמו ולא מחוצה לו . בתאוריית ההכוונה העצמית נחשבת ההטמעה כדרגת הפנמה גבוהה מזו של פעולה מתוך מניעים חיצוניים ( דרישות , תכתיבים , איומים , הבטחות לפרסים

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר