|
|
עמוד:13
או הגורמים ל"אי-התקבלותם . " במסגרת חטיבה זו מובאת גם סקירה של העשייה המחקרית והפרשנית שהוקדשה ל"שירי העם" של ביאליק עד חורף תשס"ג . עשייה זו אינה רחבה בהיקפה , יחסית להיקף העצום של הדיון בסוגות ( ז'נרים ) אחרות בשירת ביאליק , אולם היא רבת עניין . החטיבה השנייה ( פרקים ד-ל ) משמשת מעין מבוא דידקטי כללי להוראת "שירי העם" של ביאליק , כגון ניתוח הקשיים הצפויים במהלך ההוראה והתוויית דרכים להתמודד עמם . במסגרת חטיבה זו נבחנות ומושוות תכניות הלימודים השונות המתייחסות ל"שירי עם" אלה , ומוצע מבנה להוראת היחידה בשתי רמות שונות : אקדמית ( על-תיכונית ) ובית-ספרית . חטיבה זו עשויה לשמש כמצע משותף לדיונים המתודיים ( הנפרדים ) בכל אחד מחמשת "שירי העם" המובאים בחטיבה השלישית . החטיבה השלישית ( פרקים ז-יא ) היא כאמור הליבה של העבודה כולה . בכל אחד מחמשת פרקיה , שכל אחד מהם מוקדש לאחד מחמשת "שירי העם , " מוצע דיון פרשני מפורט מאוד ומותווים כיוונים מתודיים להוראת השיר . סדר הדיון בחמשת "שירי העם" הוא בהתאם למבנה המוצע ליחידת ההוראה כולה , על פי שיקולים דידקטיים שונים המפורטים בחטיבה השנייה , דהיינו : פרק ז - "תרזה יפה" פרק ח - "לא ביום ולא בלילה" פרק ט - "מנהג חדש" פרק י - "בין נהר פרת ונהר חדקל" פרק י"א - "יש לי גן . " נוסף לכך יש לראות את שני הנספחים כאלמנט בלתי-נפרד של החטיבה השלישית . אף כי הם מובאים בסופו של החיבור , הם מקיימים זיקה פנימית לפרקי החטיבה השלישית ויש לקראם בקשר אליהם . החטיבה הרביעית ( פרקיס יכ-ים והאחרונה משמשת מעין סיכום עיוני-מחקרי מכליל לדיון הפרשני והמתודי הפרטני המוצע לחמשת השירים בחטיבה השלישית . בפרקי החטיבה הרביעית נדון הניגוד שבין ה"טבעי" ל"קונבנציונלי , " שהוא לדעתי הניגוד הפנימי המהותי ל"שירי העם" של ביאליק . בהקשר זה נבחנות שתי תופעות מבניות מרכזיות החותכות את "שירי העם" לרוחבם : המונולוג הפנימי כמייצג של ה"טבעי , " והתבניות הפרוסודיות השונות ( משקל , חרוז , בית ) המייצגות במובהק את ה '' קונבנציונלי . "
|
|