|
|
עמוד:9
טבלא רקע . בשנת תרס"ו ( 1906 ) כתב ביאליק את השיר "בין נהר פרת ונהר חדקל , " ולאחר מכן - בתוך שלוש שנים בלבד ( תרס"ח-תר"ע , ( במהלך רצוף ושופע - השלים את כתיבת הגוף העיקרי של "שירי העם " שלו - כחמישה-עשר שירים . אליהם נוספו בהדרגה עוד תשעה שירים , שהאחרון שבהם , "המכונית , " נדפס בשנת תרצ " ג . ( 1933 ) בקורפוס הצנום של שירי ביאליק , כמאה שירים בסך הכול , בולט משקלם של עשרים וארבעה השירים שנאספו למדור "מזמורים ופזמתות . " ערכם אינו נמדד על פי כמותם , שכן "מזמורים ופזמונות" אינו המדור ה"רושוב" ביותר בין ארבעת המדורים בקובץ הקנוני של "כל שירי חיים נחמן ביאליק , " אולם בעיני רבים מאוהבי שירתו - חטיבת " מזמורים ופזמונות" היא המקסימה ביותר . שירים אלה היוו , ועודם מהווים , גירוי בלתי-פוסק ליצירות חדשות בציור ובמוזיקה . אחדים מהם אוירו על ידי ציירים ידועי שם , כמו נחום גוטמן ויוסל ברגנר , ואף הולחנו על ידי מלחינים ישראלים כמו שמואל אלמן , נחום נרדי ומנחם אבידום . צירופי לשון ואף שורות שלמות מתוכם נעשו חלק מ '' מחזור הדם" של השפה העברית . כך למשל , הזמר אפרים שמיר ממחיש את הניגוד שבינו , הרומנטיקן הרך , לבין העולם הדיגיטלי שסביבו , בשורה : "המחשב נרדם , האם-טי-וי נדם , ערים רק אני ולבבי " ( מתוך שיר הנושא בתקליט "ים הבטון , " הד ארצי , , ( 2003 שורה שאינה אלא פרפרזה הומוריסטית לשורות : "אמי נמה , נרדם אבי , ערים רק אני ולבבי" מתוך "יש לי גן " של ביאליק . התעלקללת לניסילמת פריצה . למרות הפופולריות הרבה של "שירי העם , " ואולי דווקא בשל כך , הם נדחקו במשך שנים לשולי המערכת הספרותית . חוקרי ספרות כמעט שלא גילו עניין ב '' שירי העם , " שכן הללו נתפסו על ידם כצורה שירית " טריוויילית" שעל גבול הפזמון . כתוצאה מחוסר העניין האקדמי בהם לא מומש הפוטנציאל המחקרי רב-העניין הגלום בשירים אלה כשהם לעצמם , שלא לדבר על התרומה האפשרית של מחקר כזה להבנה טובה יותר של שירת ביאליק בכללה כשירה רב-מערכתית . רק מאמצע שנות השמונים של המאה ה20- ואילך הסתמנה פריצת דרך בחקר שירים אלה , ובמקביל התחוללה פריצה דומה ביחס להוראת "שירי העם" בבתי הספר לאחר שנים רבות של התעלמות והזנחה כמעט גמורה , נכללו חמישה מהם בתכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבת הביניים שיצאה לאור בשנת תשנ " ב . ( 1992 )
|
|