מבוא

עמוד:195

ארבע השיטות שהוא שולל הן י הפירוש ה"אנציקלופדי , " הקושר לפסוקי התורה את כל החכמות והמדעים הידועים , כפי שהוא מצא אצל גאוני בבל ; הפירוש הקראי , המסרב להתחשב במסורת של חז"ל ; הפירוש האלגורי , המייחס משמעות אלגורית לכתוב גם כשאפשר להבין את הפסוקים כמשמעם : הפירוש הדרשני שרווח אצל רבני צרפת ואשר סתר לעתים את כללי הדקדוק והלשון . מתוך נימוקי ביקורתו על ארבע השיטות הללו ומתוך דבריו על הדרך החמישית אפשר לסכם את יסודות פרשנותו של ראב"ע , ואלה הם א . המטרה ראב"ע התכוון לסייע ללומד להבין את הכתוב כפשוטו וכמשמעו . לכן הוא התייחס בעיקר לקשיים דקדוקיים ומילוליים ונזקק לשאלות ענייניות , כמו סתירות , כפילויות ורצף העניינים ( סמיכות , ( הן בחלק הסיפורי של התורה והן בחלק ההלכתי שלה . לעתים הוא האריך בפירושו מעבר למתבקש לצורך הבנת הכתוב , אם כדי להבהיר יסוד רעיוני חשוב ואם כדי לבטל פירוש שלא נראה לו . כ . השיטה כאמור , ראב '' ע השתית את פירושו על הדקדוק ו ואחפש היטיב דקדוק כל מילה בכל מאודי 4 ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי . " הוא התבסס על כללי הדקדוק שנוסחו על ידי ר' יונה אבן ג'נאח ור' יהודה חיוג , ' והרבה לצטט אותם כדי לעמוד על הגזרה או על הצורה של המילה הנדונה . בביאור מילולי הוא סמך על מקבילות במקרא ועל השוואת לשון הכתוב לשפות שמיות אחרות - ארמית או ערבית . המציאות ( הראליה ) המקראית עמדה מול עיניו בבואו לפרש את הכתוב , ולעתים קרובות הוא ניצל את ניסיון חייו ואת ידיעותיו הרבות כדי להבהיר את משמעות הפסוקים . ראב"ע ביטא את השקפותיו במאמרים ארוכים במיוחד , ולעתים הוא שילב את רעיונותיו בביאוריו , במפורש או במובלע . . 4 מתוך ההקדמה , הדרך החמישית . . 5 ראב '' ע כתב בהרחבה על נושאים אלה : שם הא-ל ( שמות ג , ו , ( הלוח העברי ( שמות יב , ב , ( עשרת הדיברות ( שמות כ , א , ( חטאו של משה ( במדבר כ , ח ) ועוד .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר