|
|
עמוד:13
1 . 2 הפרשנות בתרגום הארמי בימי שיבת ציון , כאשר גולי בבל חזרו לארץ ישראל , לא היתה השפה העברית שגורה בפיהם . שפת הדיבור בבבל היתה ארמית , וזו היתה גם שפתם של שבי ציון . עזרא ומורי התורה של אותם ימים נאלצו להסביר לעם את התורה בלשון מובנת להם , וכך התחיל להיווצר התרגום הארמי . 1 . 1 הפרשנות במקרא עצמו הצורך בפרשנות בא לידי ביטוי כבר במקרא עצמו . בספר נחמיה מסופר על התכנסות העם בירושלים כדי לקרוא בתורה , ושם כתוב : "ויקראו ב 0 פר בתורת האלקים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא " ( נח' ח , ח . ( כלומר , המקרא מעיד על הצורך בפירוש דברי התורה . ואכן , אנו מוצאים בתנ"ך התייחסות פרשנית לדברי התורה . להלן דוגמאות : . 1 בשמות לה , ב , כתוב בעניין השבת : "כל העשה בו מלאכה יומת . " אולם כאשר בני ישראל מצאו במדבר איש מקושש עצים ביום השבת , הם לא ידעו כיצד להמיתו , ולכן כתוב . "ויניחו אתו במשמר , כי לא פרש מה יעשה לו " ( במי טו , לד . ( כלומר , הם ידעו שמחלל שבת חייב מיתה , אבל לא ידעו איזו מיתה , עד שהתורה הבהירה שמיתתו בסקילה ( ועיין ברש"י , שם , פסוק לה . ( . 2 בעניין אכילת קרבן הפסח כתוב בשמות יב , ח-ט ... " ואכלו את הבשר בלילה הזה , צלי אש ... אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים , כי אם צלי אש , " ... ואילו בדברים טז , ז , כתוב "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה י . " נשאלת אפוא השאלה אם יש לאוכלו צלוי או מבושל . בא הפסוק בדברי הימים ב לה , יג , וקובע ! "ויבשלו את הפ 0 ח באש כמשפט . " כלומר , צלי אש נקרא גם '' בישול' . . 3 בעניין אכילת חדש , שכידוע מותר לאכול מן התבואה החדשה רק לאחר הנפת העומר , כתוב בויקרא כג , יא : "והניף את העמר לפני ה י לרצנכם , ממחרת השבת , יניפנו הכהן . " והשאלה היא באיזו שבת מדובר : האם ביום השביעי בשבוע ( שבת בראשית ) או בשבת במשמעות של חג ומועד . ? בא הכתוב ביהושע ה , יא , ומציין במפורש : "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי , בעצם היום הזה . " מכאן ש"שבת" בפסוק בויקרא משמעה חג , כלומר יום טוב ראשון של פסח . . 1 תולדות פרשנות המקרא
|
|