תכליתו של הספר

עמוד:9

תכליתו של הספר יצירתו הסיפורית של אורי ניסן גנסין , שנכתבה במשך עשר שנות חייו האחרונות בקירוב , לא הוזנחה מעולם על ידי הביקורת . על גנסין נכתב הרבה וברציפות , לרוב מתוך הערכה עמוקה ועד כדי התמכרות להערצה בלתי מבוקרת . עם זאת נשארה יצירתו של גנםין חסומה בפני קהל קוראים חובבי ספרות : כתיבתו של גנסין נחשבת , גם על ידי הביקורת , ל"פיוטית , " " מודרניסטית" ו"מעורפלת , " לפרוזה שקשה לקרוא בה , בעיקר בגלל סגנונה המיוחד . הספר הזה אינו מציע פרשנות לסיפורי גנסין . פרשנות כזו מצויה בעבודותיהם של מירון , ( 1980 ) לוז ( 1983 ) ואחרים . זהו ספר המנסה לפצח את חידת סגנונו של גנסין מכיוון אחד : מצד האופן שבו גנסין מפעיל את הלשון הפיגורטיבית לעומת מה שהיה מקובל בפרוזה העברית שקדמה לו . התכלית הראשונה של הספר היא להגדיר את התופעות הפיגורטיביות האופייניות לגנסין ולתאר את המבנה הצורני והסמאנטי המיוחד להן . הלשון הפיגורטיבית של גנסין היא גורם עיקרי לרושם ה"עירפול" המיוחס לסג נונו . הגדרת התופעות הללו וניתוחן נחוצים כדי להבין כיצד נוצר הרושם הזה . ואולם תכליתו של הניתוח הסמאנטי היא להסביר , כיצד הלשון הפיגורטיבית מעצבת את המשמעות . במשך שנים הגיבה הביקורת על לשונו הפיגורטיבית של גנסין כפי שמגיבים עליה בשירה , כחלק ממבע לירי של היוצר . ואולם את הלשון הפיגורטיבית בסיפורי גנסין יש לקרוא כחלק מהעולם הבדיוני המועלה ביצירת פרוזה . בקריאה כזו מתגלה הלשון הפיגורטיבית של גנסין לא רק כאמצעי המקנה לסגנון את אופיו ה"שירי" המיוחד , אלא גם כיסוד חיוני להבנת נושא היצירה , התפתחות העלילה , אופייה של הדמות הראשית ועמדתו של המחבר כלפיה . כיום ברור שאי אפשר להגיע לאינטרפרטציה של יצירת פרוזה מודרנית כמו זו של גנםין ללא בדיקה יסודית של הלשון הפיגורטיבית . ביצירות מסוג זה ( ויצירתו של עגנון בכללן ) "המשמעות המובלעת נחשפת אך ורק לאחר בדיקתן של מטאפורות , קונוטציות של מלים וצירופיהן , הרמזים וצורות הסטה אחרות" ( שקד , . ( 256 : 1976 מבוא

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר