|
|
עמוד:11
תכנון ה 9 עולה וביצועה - מסגרות הלמידה וה 9 ו 1 ילויות בסמינר לתכנון הסמינר ולניהולו נבחרה דרך הדומה במהותה לקהילה לומדת , או , self organizing system המאפיינת את מחקר הפעולה השיתופי . מערכת כזו נותנת מקום של כבוד לידע האישי של כל אחד מהמשתתפים , ומאפשרת יצירה משותפת והדרגתית של ידע חדש מתוך מגוון ההיבטים הפרטיים . היא חייבה השתתפות רציפה של כל משתתפי הסמינר , כדי שיוכלו לתרום להתפתחות ולהתגבשות הידע משלב לשלב . השאלה המעשית שעמדה בפני צוות ההיגוי בשלב זה הייתה , כיצד לאפשר לכל אחד מן המשתתפים לתרום תרומה אישית הן בהצגת שאלות מנייר העבודה האישי והן בהשתתפות פעילה בנושאי דיון אחרים . לשם כך אימצנו את הגישה הקונסטרוקטיביסטית של בנייה הדרגתית של ידע , המתפתח מידע אישי של כל משתתף לידע קבוצתי של כמה משתתפים ושל הקבוצה כולה . התפתחות הידע התרחשה באמצעות ארבע מסגרות שיח , שנבנו זו על גבי זו ותמכו זו בזי : 0 שולחנות עגולים - תוכני הסמינר והשאלות שנדונו בו לא נקבעו מראש על ידי צוות ההיגוי , אלא הופקו על ידי המשתתפים עצמם תוך כדי עיבוד מתמשך . לפיכך החלטנו , שההצגה והדיון הראשוני בכל אחד מניירות העבודה יתקיימו במסגרת קבוצות דיון קטנות ( שלושה עד חמישה משתתפים , ( שכונו " שולחנות עגולים . " חוברת ניירות העבודה נערכה מראש לפי תת-הנושאים , כך שכל משתתף ידע מראש באיזה "שולחן" הוא יציג את עמדותיו . קיימנו שני מחזורים של שולחנות עגולים , שלושה עד ארבעה שולחנות בכל מחזור , וזאת כדי לאפשר לכל אחד מהמשתתפים להיות נוכח לכל הפחות בשני דיונים בקבוצה קטנה . מנחי השולחנות העגולים נתבקשו לתעד את תמצית הדיונים ולדווח עליהם במפגשי מליאה , שהתקיימו לאחר כל אחד משני מחזורי השולחנות העגולים , וזאת כדי לעדכן את כלל המשתתפים שלא נכחו באותם דיונים . קבוצות דיון - הדיון ברעיונות ובנושאים שעלו בשולחנות העגולים נמשך לפי בחירה חופשית של כל אחד מהמשתתפים , כאחת מתוך שלוש קבוצות דיון גדולות יותר 15-10 ) משתתפים ) שנפגשו במקביל . שלוש קבוצות הדיון הוגדרו על סמך סיווג כללי של הסוגיות שהועלו בניירות העמדה לסוגיות אפיסטמולוגיות , סוגיות מתודולוגיות וסוגיות פרקטיות . את הסיווג ערכו
|
|