|
|
עמוד:11
חקר 0 פר' היסטוריה בישראל בשנים האחרונות רווחת בישראל תפיסה חדשה בעניין הוראת היסטוריה . ההנחה שביסוד תפיסה זו היא שאין להסתפק בידיעת הסיפור ההיסטורי , בהתמצאות בנתונים ובהבנתם , אלא יש לכלול גם היבטים רחבים יותר . ראשי מערכת הפיקוח להוראת היסטוריה בישראל מצהירים כיום כי המטרה היא להביא את התלמיד לידי יכולת ' m an י : יאלות מהסוג ששואל ההיסטוריון . 3 דוגמה מאוחרת לכך היא הוועדה הישראלית-פולנית שהוקמה בשנת ו 99 ו ואשר החליטה על בדיקה הדדית של ספרי לימוד הנוגעים לשתי המדינות וליחסים בין פולנים ליהודים . ראו : המלצות לתיאום ספרי לימוד כהיסטוריה ובספרות בישראל ובפולין , ירושלים-ורשה , תשנ"ו995- ו . ללמוד את המאפיינים של תכניות הלימודים וספרי הלימוד , להשוות ביניהם ולנסות לתקנם "ברוח מיטב הערכים האנושיים . " חקר ספרי הלימוד , שהחל כאמור לאחר מלחמת העולם הראשונה , עבר התפתחויות שונות . בשלב הראשון התמקדו באיתור שגיאות ובמעקב אחר דעות קדומות וסיפורים שגויים שהוכנסו לספרים בכוונת זדון . שורה של מקרים הביאה לפרסום דו " חות לא מעטים שהצביעו על ירידה בביטויים של נטיות לאומניות בספרי הלימוד בהיסטוריה . ( Podeh , 2002 : 6 ) בשלב השני , שהחל בשנות ה70- המוקדמות , התמקדו בבדיקה תמטית של הספרים . המוקד הוסב לנושאים שהוזנחו בעבר , כמו אתניות ומגדר , והמחקרים הבאים התמקדו לא רק בתוכן של הספר אלא גם במבנהו , בתהליך פרסומו ובהשפעתו על המורה ועל התלמיד ( שם . ( שיטות המחקר החדשות ניסו לחשוף את דפוסי הכתיבה של המחברים ואת הקשר בינם לבין פוליטיקה . כך , למשל , התמקדות בחבל ארץ מסוים ולא באחר זכתה לא רק לביקורת העובדות אלא גם לחשיפה של השימוש המניפולטיבי בעובדות , שחדר לספרי הלימוד כדי לבנות מחדש את הזיכרון הקולקטיבי ולעצב את זהותם של הקוראים . בד בבד נעשה ניסיון מחקרי לחשוף את המגמות של הכותבים ואת האינטרסים שלהם .
|
|