|
|
עמוד:8
חלו בממלכה העות ' מאנית בכלל ובארץ ישראל בפרט התפתחויות חשובות , ובראשן מודרניזציה של מערכות התחיקה והתשתיות . עוד לפני תחילת העלייה הראשונה החלו להיקלט בארץ ישראל חידושים טכנולוגיים חשובים , כגון הכנסת מנועים מכניים . שיפור מצב הביטחון ושכלול אמצעי התחבורה , לצד גידול דמוגרפי ופיתוח יישובי , היו כרוכים בניצני צמיחה כלכלית ומסחרית . בקצרה : הארץ יצאה מתקופת ימי הביניים ונכנסה בהדרגה ובהתמדה לעת החדשה . הקשר המתהדק עם העולם הרחב בא לביטוי גם ביבוא סחורות ומוצרים מודרניים לשעתם , החל בנפט וכלה ברעפים . הרעפים שימשו לרוב בבנייה החדשה , שהתפשטה אל מחוץ לגרעיני הערים הישנות . בשכונות הרבות שהוקמו , כמו גם בכפרים הוותיקים והחדשים , חיו ופעלו כל מגזרי האוכלוסייה המקומית - מוסלמים , נוצרים ויהודים . במהלך המאה התשע עשרה הצטרפו אליהם קבוצות של מהגרים שונים שנמשכו לארץ הקודש המתעוררת : מוסלמים ממרחבי המזרח התיכון ואגן הים התיכון ( בהם בלטו הצ ' רקסים , ( נוצרים מאירופה ומאמריקה ( במיוחד הגרמנים הטמפלרים , ( ויהודים שהמשיכו להגיע מכל ארצות פזוריהם בזרם דק אך קבוע . בשנת 882 ו מנו יהודי ארץ ישראל כ 25-20 אלף נפש ( מתוך אוכלוסייה כללית המוערכת בסביבות 450-400 אלף נפש , ( שהתרכזו בערי פנים הארץ הוותיקות ובעיקר בירושלים , שבה היו הרוב המוחלט . יישוב ישן זה עסק בעיקר בתורה והתקיים מכספי 'החלוקה ' שהתקבלו מיהודי העולם באמצעות ארגוני ' הכוללים . ' אולם התפתחויות מעניינות החלו ניכרות בו , ובמיוחד בקרב העולים שהצטרפו אליו , עוד לפני העלייה הראשונה . בין התמורות הנוגעות לענייננו : צמיחה של קהילות יהודיות בערי החוף יפו וחיפה , יציאה רחבת היקף מחוץ לחומות ירושלים , ופעילות חקלאית בכפר , שהגיעה לשיאה בשנת 1878 בניסיונות ההקמה קצרי המועד של מושבות בגיא אוני ( לעתיד : ראש פינה ) ובפתח תקוה . בתוך כך הקימה חברת כי"ח ' ) כל ישראל חברים , ' ובלועזית : 'אליאנס ( ' את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת . 1870 דווקא הקהילות הקטנות בנות מאות השנים של ' המסתערבים ' בכמה מכפרי הגליל , הלכו והידלדלו באותה תקופה . וכך , למרות ההתקדמות , כשהגיעו אנשי העלייה הראשונה לארץ החל משנת , 1882 לא עמדה לרשותם תשתית מתאימה של יישובים כפריים יהודיים כלשהם . ההתחדשות היהודית בארץ ישראל , כלומר הקמת חברה לאומית חדשה , אוטרקית ואוטונומיה ככל האפשר , הייתה כרוכה אפוא ביצירת מארג יישובי יש מאין . מארג זה החל להירקם כשכמה מאגודות חיבת ציון ממזרח אירופה הצליחו להקים בארץ נקודות יישוב חקלאיות , שבהן התיישבו אנשי העלייה הראשונה . כל היישובים התארגנו ופעלו במושבות , כלומר כפרים חקלאיים המבוססים על בעלות פרטית של הנכסים ואמצעי הייצור . לכל תעודת בעלות על קרקע ( קושאן )
|
|