מבוא

עמוד:11

האלימה . ג'ין שארפ מונה בעבודתו חמש התפתחויות אפשריות של המצב הקיים - החל מהידרדרות לכיוון של דיכוי צבאי מלא , כולל טרנספר וטיפוח , וכלה בתהליך של הידברות והסכמה . אף כי לא הסתכן בניבוי ישיר אילו מהאופציות תתממש , מזכיר פרופ' שארפ , שעל מנת להגיע לפתרון הסכסוך חייבים שני הצדדים "להקריב" כמה מן התפיסות הבסיסיות המסורתיות שלהם . פרופ' אליהוא כי'ץ וחנה לוינםון ממכון גוטמן למחקר חברתי שימושי , מנתחים בהרחבה את דפוסי דעת הקהל בישראל . השינוי המשמעותי בדפוסים אלו , לדבריהם , חל בעקבות מלחמת יום הכיפורים , כאשר היתרון היחסי שהיה קודם לכן לעמדות "שמאליות" - התאזן לסדר גודל זהה למדי לזה של עמדות ימניות ( זה השינוי שהוביל גם למהפך הפוליטי ב . ( 1977 האינתיפאדה , לעומת זאת , לא חוללה שינוי מעין זה בדפוסים הבסיסיים של דעת הקהל הישראלי . הם מצביעים בכל זאת על השפעת האינתיפאדה , שצמצמה את הפער הקיים בדרך כלל בין מצב הרוח ה"פרטי" של האזרח לבין הערכתו את המצב הכללי במדינה . לפחות בחודשים הראשונים של האינתיפאדה היו שני המרכיבים הללו - ה"פרטי" וה"כללי" - במיתאם גבוה . כיום , שוב חוזר המרחק הקיים בין שני מרכיבים אלו של מצב הרוח של האזרח הישראלי , אם כי במצב הרוח האישי יש שינוי הדרגתי לרעה . המחברים מציינים את רמתה הגבוהה בדרך כלל של התקשורת הישראלית , ומזכירים שתפקידה של התקשורת איננו בתיאור הנורמה , כי אם בתיאור החריגה או הסטיה מן הנורמה , על מנת לעודד את יישום הנורמה . העובדה שהתקשורת בישראל מואשמת לאחרונה לעתים תכופות כל כך כ"תקשורת עוינת" נובעת , לדבריהם , מעצם העובדה שחריגה מהנורמה היא ממאפייני התקופה הנוכחית . ד"ר אילה מלאך-פיינס מציגה בקובץ זה סקר עמדות משולב , שכלל חמש קבוצות : ישראלים בשני יישובי ספר - אחד "ימני" ואחד "שמאלני ; " קבוצת דתיים לאומניים ( על פי הגדרתם ;( ערבים ישראליים ; וקבוצת קצינים מצה"ל . ד"ר מלאך-פיינס גילתה סימני שחיקה ועייפות מן המצב הנוכחי בעיקר בקרב הישראלים ה"שמאלניים . " שתי הקבוצות הפחות "שחוקות" מהאינתיפאדה הינם הערבים והיהודים הדתיים . אלו , ככל הנראה , חשים אף מחוזקים יותר כתוצאה מהאינתיפאדה . ד"ר פיינס מדגישה בעבודתה שהאינתיפאדה הבליטה הבדלים ממשיים בין הקבוצות הללו . לדבריה , אין אפשרות לדבר על השפעה כוללת של האינתיפאדה , מבלי להתייחס באופן דיפרנציאלי לכל אחת מקבוצות אוכלוסיה אלו . נתונים מאלפים ביותר על שיעורי פשיעה ועבריינות ( בתחומי הקו הירוק , שאינם מתייחסים כלל לפעולות האינתיפאדה ) מביא פרופ' שמחה לנדאו , מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית , ירושלים . על פי נתונים אלו ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר