|
|
עמוד:7
. 1 היסודות האכזיסטנציאל פנומנולוגיים למדע האדם המונח סכיזואיד מתיחס לאדם שכלל נסיונו משוסע בשתי דרכים : ראשית , ישנו קרע ביחסיו עם העולם המקיף , ושנית , ישנה הפרעה ביחסיו עם עצמו . אדם כזה אינו מסוגל לחוש עצמו "ביחד עם" אחרים , או "כמו בבית" בעולמו . להיפר , הוא חש עצמו מנותק מכל ושרוי בבדידות נואשת . נוסף לכר , הוא אינו חי את חייו עצמו כאדם שלם , אלא כ"שסוע" בדרכים שונות ; אולי כנפש שקשריה לגוף קלושים בלבד , אולי כשתי הוויות שונות או יותר , וכיוצא באלה . ספר זה ינסה להעמיד תיאור אכזיסטנציאלי פנומנולוגי של בני אדם סכיזואידיים וסכיזופרניים . לפני שנפתח בתיאור , יש מקום להשוות גישה זאת לגישה המקובלת על הפסיכופתולוגיה והפסיכיאטריה הקלינית הפורמלית . פנומנולוגיה אכזיםטנציאלית מנסה לאפיין את איכות חוויית האדם לגבי העולם ולגבי עצמו . היא אינה מנסה לתאר במיוחד אובייקטים מסוימים של חווייתו , אלא לערוך את מכלול חוויותיו בתוך ההקשר של מלוא הווייתו בתור עולמו . הדברים המטורפים הנאמרים או מבוצעים על ידי סכיזופרנים יישארו ביסודם כספר החתום אם לא נבין את הקשרם האכזיסטנציאלי . בתארי אחת מדרכי הטירוף , אנסה להראות שישנו מעבר הניתן להבנה מן האורח הסכיזואידי השפוי של היות בעולם אל האורח הפסיכוטי . על אף שנחזיק במונחים סכיזואידי וסכיזופרני עבור המצבים שפוי ופסיכוטי , לא אשתמש כמובן במונחים אלה במסגרת ההתיחםות הפסיכיאטרית הקלינית הרגילה שלהם , אלא מבחינה פנומנולוגיה ואכזיס טנציאלית . נקודת המבט הקלינית הולכת ומצטמצמת ומקיפה רק אחיות מן הדרכים חלק ראשון
|
|