1. הצגת הבעיה והדמויות הפועלות

עמוד:11

שאינה יפה לנו . מעניין שדווקא "הסטטוס קוו" שקנה לו שביתה בישראל מוצג לפעמים בספרות המחקרית בתור פתרון מוצלח , ולפחות בתנאים חברתיים ומדיניים מסוימים אף ראוי לחיקוי . בקצרה , הטענה שבמדינה זו או אחרת יחסי דת מדינה הם כאלה או אחרים אינה יכולה להוות נימוק מכריע כשדנים בשאלה , מה צריך להיות טיבו של השלטון המדיני בכלל , ובישראל בפרט . השאלות העקרוניות הן אפוא אלה : מה צריך להיות טיבם של היחסים בין הדת והמדינה במדינת ישראל ? כאמור , ישראל מוגדרת בתור "מדינה יהודית ודמוקרטית . " האם ההגדרה קבילה ? האמנם עולים שני התארים האלה בקנה אחד ? מצד הציבור הלא דתי נשמעת לעתים קרובות מחאה נגד " כפייה דתית . " אם כן , כפייה דתית מה היא ? האם חובה להימנע ממנה , ומדוע ? מצד שני , הציבור הדתי דורש מן הציבור הלא דתי להתחשב בצרכיו . האם ובאיזו מידה זכאי הוא להתחשבות כזו ? לעתים קרובות מדובר על "סובלנות . " אך מהי סובלנות ? האם היא מידה טובה ? האם מן הראוי שכל אחד מן הצדדים ינקוט סובלנות כלפי הצד השני ? ברצוני לדון בשאלות אלה ואחרות הקשורות ביחסי דת מדינה ברמה העקרונית ביותר . העיסוק בשאלות אלה ייערך מנקודת ראותה של הפילוסופיה המדינית העכשווית . נבחן בעיקר את תרומתן האפשרית לדיון של גרסאות שונות של המשנה הפילוסופית הקרויה "ליברליזם . " מנקודת ראות זו אנסה לבחון את העמדות והטיעונים של כל אחד מן הצדדים הדתי והלא דתי - מתוך התחשבות הוגנת , עד כמה שאפשר , בשניהם . באופן זה יהא באפשרותנו להעריך את העמדות והטיעונים של שני הצדדים ולנקוט עמדה כלפיהם . יתרונו של דיון כזה שהוא משוה למחלוקת עומק תיאורטי החסר כיום לעתים קרובות בדיונים בנושא . השאלה שתישאל אפוא היא : מה אנחנו יכולים ללמוד מן הפילוסופיה המדינית על טיבם של היחסים בין דת ומדינה הראויים לשרור במדינת ישראל ? הפילוסופיה המדינית , מעצם טיבה עוסקת בשאלות רבות ושונות , ושאלת היחסים בין הדת והמדינה היא רק אחת מהן . אולם כאן אנסה , ככל האפשר , לבודד את שאלת היחסים בין הדת והמדינה , להתמקד בה וליישם את המסקנות למצבה המיוחד של מדינת ישראל . דיון זה אינו מציע משנה פילוסופית מדינית מקיפה וסדורה , אלא טיפול בשאלה אחת ויחידה - שאלת יחסי דת מדינה . ננסה אם כן לבודד את שאלת הדת משאלות אחרות בנוגע למדינה ובמיוחד משאלת הצדק החברתי , למרות שפעמים רבות הדיונים בדת ובצדק חברתי מעורבים זה בזה . אם לומר בקיצור : הדת נידונה בהקשר הדיון בזכויות , שהרי מדובר בזכות לחופש הפולחן והמצפון , אולם הדיון

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר