|
|
עמוד:8
. 1 הצגת הבעיה והדמויות הפועלות מה צריך להיות טיב היחסים בין הדת והמדינה במדינת ישראלי שאלה זו מעוררת מחלוקת עמוקה , בין הציבור היהודי דתי ובין הציבור היהודי הלא דתי , אך גם בקרב כל אחד מן הציבורים האלה עצמם אין דעה אחידה . לכל אחד משני הציבורים האלה חזון בדבר מקומה של הדת בחיי המדינה . יש החולמים על מדינת הלכה ויש החולמים על הפרדה מלאה בין דת ומדינה . לאחרונה הוכנסה הנוסחה "מדינה יהודית ודמוקרטית" אל תוך מסגרת חוק המדינה והיא מעוררת את הצורך בפרשנות . מה משמעותו של הצירוף הזה ? האם אין הוא כולל , אולי , סתירה פנימית ? כל אחד משני הציבורים עשוי לפרש אותו אחרת . בחיי היומיום אנו עדים למאבק בין דתיים ללא דתיים על כוח והשפעה , משאבים ורכוש . אפשר , כמובן , לגלות קשר בין המאבק הכוחני שאנו עדים לו ובין החזון המדיני . הנחה מקובלת אומרת , שניתן לעצב את אופיה של המדינה טיפין טיפין , באמצעות חקיקה מפורטת ופרשנות שיפוטית . על הפרשנות השיפוטית אמון בית המשפט העליון . בשנים האחרונות אנו עדים לתחילתו של מאבק על הרכבו ואופיו . למשל , נשמעת דרישה להגדיל את מספרם של השופטים הדתיים . בעיני דתיים רבים נתפס בית המשפט בתור זרוע של המערכת השלטונית החילונית המתנגדת לערכי הדת , ולדעתם הדבר צריך תיקון . על החקיקה אמונה הכנסת . החקיקה אמורה לשקף את הכוח הפוליטי והאלקטורלי של המחנות . הגודל המספרי של כל אחד משני המחנות הוא שיקבע בסופו של דבר את אופיה של המדינה . לפיכך , חשיבות רבה מיוחסת לתהליכים דמוגרפיים , כמו גם למספרם של העוברים מצד לצד - מספרם של החוזרים בתשובה לעומת מספרם של "החוזרים בשאלה , " כפי שקרויים כיום העוזבים את המחנה הדתי . חוגים וארגונים מן המחנה הדתי מציבים לעצמם את המטרה להגדיל את המחנה הזה , ובתוך כך הם מקיימים פעילות מיסיונרית מכוונת של החזרה בתשובה . פעילות מכוונת של חילוניים להחזרה בשאלה , אם יש כזו , ניכרת פחות . אולם מקובל לחשוב שהעולם החילוני , מעצם טיבו , קורץ , מפתה ומדיח , ולפיכך הציבור הדתי , או לפחות חלק ממנו , משקיע מאמצים רבים כדי להישמר מסכנות אלה . המאבק בין הדתיים ללא דתיים בישראל משתלב במאבק בין אליטות : על המשרות בשירות המדינה , במשרדי הממשלה , בעיריות , באוניברסיטאות , באמצעי התקשורת ההמוניים ( עיתונות , רדיו , טלוויזיה , ( בצבא , בחינוך .
|
|