|
|
עמוד:12
1 . 4 אין "מסכת תלמוד תורה" במבט ראשון אין הערכת חז"ל את לימוד התורה מתיישבת עם העובדה המתמיהה , שבין שישים ושלוש מסכתות המישנה , בין עשרות המסכתות בתלמודים ( כולל "המסכתות הקטנות ( " אין מ 30 ת אחת שלימה שתוקדש לחינוך . אין "מסכת תלמוד תורה . " פרק לימודי זעיר הוא הפרק השישי ( קניין תורה ) שנוסף למסכת אבות . מסכת "אבות" הקטנה ו"המסכת הקטנה" "אבות דרבנו נתן" הן אולי הקרובות ביותר לקובץ של מאמרים ופיתגמים , משלים וסיפורים בעל אופי חינוכי לימודי ) . הרמב"ם ריכז לראשונה את הלכות תלמוד תורה בספר " אהבה" שב"מישנה תורה . " "ספר החינוך" שנתחבר בסוף המאה הי"ג איננו עוסק בנושאי חינוך אלא בכלל מיצוות התורה . ( אנו יכולים לשער , שחז"ל לא ראו צורך , ואולי אפילו לא רצו , לאסוף ולקבץ דיעות , עצות ותקנות של תלמוד תורה בספר אחד , משום שלימוד התורה הוא צו חיים שקיומו בכל עת , בכל מקום , בכל צורה ; והוא עומד מעל לבול . מנקודת מבטם היה רצוי , כנראה , ל 0 זר את ענייני החינוךבכ ' { . הספרות הלאומית התורנית , כדי שיהיו נזכרים תדיר . אין כמעט מסבת אחת בתלמוד ולא אוסף אחד של מידרשים ואגדות , שאין בהם מעט או הרבה ענייני חינוך , הוראה ולמידה . " והן עד עכשיו לא נתכנס כינוס מלא ושלם של החומר המצוי בתלמודים ובספרות המידרשים . מיספרם של מאמרי חז"ל הנוגעים לענייני חינוך ולדרכי הלימוד עולים לאלפים , והכינוס יפה להם . כינוס זה יראה לנו , שגם אנחנו היהודים הכנסנו את חלקנו , וחלק יפה , למקצוע חשוב זה של התרבות האנושית , ואין אנחנו דלים בו , במידה שנדמה בסקירה ראשונה . '' ( שמחה אסף " , מקורות לתולדות החינוך בישראל " — מתוך ההקדמה . ( בשום תקופה מתקופות רוז"ל ( סופרים , אנשי כנסת הגדולה , הזוגות , התנאים , האמוראים והסבוראים ) לא נוצרה "מישנת חינוך" או "שיטת חינוך" שלימה ומקפח . לא נובל לציין שם של תנא או של אמורא , שהיה " חינוכאי מקצועי" או מיתודולוג מקצועי . הרבה חכמים התבטאו בנושאים אילו בחופשיות ובבהירות . מהם השמיעו דיעותיהם במה וכמה פעמים , עד שנוכל לראותם בבעלי נטייה לעסוק בחינוך ובעלי סמכות חינוכית ( ראה להלן . 6 ו . ( מכל מקום , יש תופעה בסיסית הידועה בעולם הפידאגוגי מאז ועד היום ; תופעת "ההגיונות הסותרים" בחינוך ובהוראה י הדיברגטיות והמחלוקת האינהרנטית בדיעות חז"ל 1 דיעה אחידה וריעות שונות באותו עניין ו זה אוסר וזה מתיר ? זה ממליץ על א' וחברו — על ב ; ' עשה ולא תעשה כמעט באותו עניין ו רצוי ולא רצוי ; אפשר וצריך וכד . ' מתחי קבע שוררים בין חכמים שחיו בדור מסויים , במקום אחד או במקומות שונים . דברים שהיו בתהליך של התהוות — היו בגדר עצה , ולא חייבו את כולם , עד שהתגבשו במהלך השנים ונקלטו באומה , ונעשו תקנת חכמים והוראת בית דין . מה שחסר לחז"ל בביטוי המדעי של דיעותיהם , הם משלימים על ידי '' מעשים שהיו" וממחישים על ידי משלים או דוגמא אישית . הרבה הם נדרשים להיסקים ולהיקשים לוגיים ולשיקולים דידאקטיים . כדי לתקף את דעתם הם נזקקים לשיטת המידרש , הנשענת על ביאור וניתוח של פסוקי תורה .
|
|