|
|
עמוד:10
ההגות המארקסיסטית המסורתית ומחדשיה בשנות ה , 20 לדידם , אם " התודעה הכוזבת" אחראית להישרדותו של המשטר הקפיטליסטי מעבר למסגרות האובייקטיביות , הרי שאבוזון של אותם מנגנונים הופך להיות נושא מרכזי לגבי השקפת עולם המבקשת להביא לשינוי חברתי . יתרה מזאת , כפי שהמחקרים הכלכליים של פולוק הראו , החכרה הבורגנית לאחר שנית השלושים נכנסה לעידן חדש , שמאופיין על ידי התערבות הולכת וגוברת של המדינה בחיים החברתיים והכלכליים . כתוצאה מכך החברה הבורגנית אינה נתונה עוד במשבר כלכלי "סופני" והאפשרות לשינוי רדיקאלי של החברה לא טמון בתהליכים האובייקטיביים ( כדעת המארקסיזם האורתודוכסי , ( כי אם בתהליכים הסובייקטיביים דווקא . אי לכך , ברור שכדי לאפשר את המשכה של ההגות המארקסיסטית , ואף כדי להעמיד שוב על הפרק את שאלת המהפכה החברתית , מן ההכרח להבין את השפעתם של גורמים אלה ולגבש כלים כדי להתמודד עם שאלה זו . למטרה זו גיבש הורקהיימר מודל תיאורטי שנועד לאפשר "השתלת" כלים מיתודולוגיים הלקוחים מהמדע ה"בורגני" במודל המארקסיסטי . למעשה , מודל זה מהווה פירוש חדשני ונועז של המטריאליזם ההיסטורי , שייתכן מאוד שהוא קרוב יותר לכוונותיו של מארקס מאשר כל הניסיונות להביא את תורתו ופירושיו של אנגלס למעמד של אמיתות יסוד בלתי מעורערות . המודל המארקסיסטי האורתודוכסי העניק לבסיס הכלכלי את הבכורה בהסבר החברתי . לעומתו , מעמיד הורקהיימר מודל שעיקרו התייחסות לחברה ככלל , ושימוש במדעי החברה האמפיריים , שבלעדיהם לא יעלה על הדעת מחקר חברתי . בנאום שנשא בעת התמנותו למנהל המכון ב , 1931 מתאר הורקהיימר את האידיאל המחקרי שעתיד להדריך את המכון : " לארגן על בסיס של ההתלבטויות הפילוסופיות העכשוויות , מחקרים שייקחו בהם חלק פילוסופים , כלכלנים , סוציולוגים , היסטוריונים ופסיכולוגים , בשותפות עבודה של קבע , על מנת לעשות בצוותא מה שבתחומים אחרים ניתן לעשות ביחידות במעבדה . לעשות את מה שכל החוקרים האמיתיים עשו זה מכבר , לאמור , לבחון בעזרת המיתודות המדעיות העדינות ביותר , את . 2 פולוק , ידיד נעורים של הורקהיימר , וחבר ותיק במכון , עסק בעיקר בשאלות של תכנון כלכלי . הוא כתב על תכנון כלכלי בבריה"מ , ומאוחר יותר , על מגמות תכנוניות והתערבות המדינה במשק הקפיטאליסטי שהושפעו מה"ניו דיל" של רוזבלט .
|
|