|
|
עמוד:8
שנושאם היה החברה והתרבות באירופה , בעידן שלאחר מלחמת העולם הראשונה . הכינוי "תיאוריה ביקורתית" ידוע רק מאז , 1937 כאשר מרבית חברי המכון כבר היגרו לארצות הברית . אלה היו הורקהיימר , אדורנו , לובנתל , מרקוזה , פולוק , פרום ובנימין - שהיו המייסדים והראשונים שברחו מפרנקפורט לפאריס ומשם נמלטו כמה מהם לארצות הברית . מרבית חוקרי המכון אכן היו יהודים , וגם התרומה שאפשרה את ייסוד המכון היתה תרומתו של בעל הון יהודי . ג . שלום כתב עליהם : "רגיל הייתי להגדיר את שלוש הקבוצות - זו הסמוכה לספריית וארבורג , זו הסמוכה למכון למחקר חברתי של מאקס הורקהיימר וזו של "המאגיקנים" המיטפיסיים שסביב אוסקר גולדברג - כשלוש "הכתות היהודיות" הראויות ביותר לעיון , שיהדות גרמניה העמידה מקרבה [ ג . שלום , "מברלין לירושלים , 1982 , " ע' ' . [ 154 ואף על פי כן ידוע לקורא העברי אך מעט על מפעלם התיאורטי של יהודים עילויים אלה , אחרוני נציגי ההגות היהודית הגרמנית - ) האירופית ) ערב השואה , והיא אשר גם היוותה נקודת שבר בתולדות יהודי אירופה כדוגמת הגותם של אנשי "אסכולת פרנקפורט . " [ סילפן , . [ 1990 בהמשך דברינו , נתייחס להתפתחות שחלה באופן בו ראו הורקהיימר וחבריו את משימותיה של "התיאוריה הביקורתית , " כדי לבחון לאחר מכן את התמודדותה עם התפיסה הפוזיטיבית של מדעי החברה ואת תרומתה לניסיון לבאר את ההשלכות הכלל חברתיות של השינויים שחלים בספירת התרבות בחברה בת זמננו . ננסה גם להעריך את הישגיה של ה"תיאוריה הביקורתית" ואת קשריה הסבוכים עם ההתפתחויות באסכולה המארקםיםםית . נידרש גם לשאלה , האם יש היבט יהודי ב"תיאוריה הביקורתית" ועל המשמעות של היבט זה . מן המארקםיזם ( ההגליאני ) אל אסכולת פרנקפורט המלחמה העולמית הראשונה גרמה זעזוע עמוק בקרב האינטליגנציה הצעירה בגרמניה ; מועקה זו הביאה קבוצה גדולה של צעירים מקרב מעמד הביניים לחפש דרך לתקן את פני חברתם . במשך פרק זמן קצר ותחת הרושם של המהפכה ברוסיה השתררה ההרגשה שגם בגרמניה פתוחה הדרך להקמת חברה חדשה , נקייה מהחטאים שאפיינו את החברה הקיסרית . ההרגשה הזאת קירבה צעירים רבים לחוגים הרדיקאליים והשמאליים , אשר ביקשו לחולל גם . 1 ראה ביבליוגרפיה כוללת בסוף הקובץ .
|
|