|
|
עמוד:12
הביקושים במשק , וטען שתפקיד זה מוטל על הממשלה . השקפתו המהפכנית של קיינס המוצגת בספרו משנת , 1936 " תיאוריה כללית על תעסוקה , ריבית וכסף" , ( Employment , In terest and Money General Theory of ) שנוסחה בעקבות המשבר הגדול בעולם הקפיטליסטי בשנות השלושים , חרגה מהמסורת הסמיתיאנית בכך שהצדיקה התערבות ברמת המשק כולו ( מאקרו כלכלה ) ולא רק בשל כשלי שוק מקומיים ( מיקרו כלכלה . ( התפיסה כי יש מקום ל"יד גלויה , " או בשפה אחרת יש הצדקה להפעלת כלי מדיניות כלכלית על פי שיקול דעתם של קובעי המדיניות , הייתה לנכס צאן ברזל של הכלכלה בשנות החמישים של המאה ה . 20 השימוש בכלי המדיניות התקציבית להשגת יעדים היה למקובל ולגיטימי יותר , כאשר הערכות על הביקוש המצרפי , ורמת התעסוקה והצמיחה במשק הכתיבו במידה רבה את כיוון המדיניות . בזרם המרכזי של החשיבה הכלכלית מאז שנות השישים של המאה שעברה , נדחקו הצידה ההשקפה הקיינסיאנית ומסקנותיה על הצורך במדיניות כלכלית אקטיבית . הסיבות לירידת השפעתה של הגישה הקיינסיאנית שנויות במחלוקת וחורגות מהקדמה זו , אך ברור כי למרכז הבמה עלתה חשיבה שמרנית המדגישה את "היד הנעלמה" והמותירה לממשלה תפקיד משני יותר ופאסיבי . מבטאיה של השמרנות החדשה , למשל פרופ' פרידמן ואסכולת שיקגו המוניטריסטית , ואחר כך הוגים נוספים , הפכו למבטאי ההסכמה השמרנית החדשה . משנות התשעים של המאה שחלפה , לאחר שנים רבות במגדל השן האקדמי , החל פרופ' שטיגליץ לגלות מעורבות עמוקה בשאלות של מדיניות כלכלית . החשיפה הראשונה התרחשה במועצה הכלכלית המייעצת לנשיא ( Council of Economic Advisors ) שבראשה עמד מ , 1993 בתקופת כהונתו של הנשיא קלינטון . אך החשיפה המשמעותית לוויכוחי המדיניות הכלכלית הבינלאומיים הגיעה עם מינויו לכלכלן הראשי של הבנק העולמי ב . 1997 על פי הגדרת התפקיד של הבנק העולמי , תחום פעילותו העיקרי הוא עידוד הפיתוח הכלכלי בעולם . תפקידיו שונים מאוד מאלו של המוסדות הבינלאומיים האחרים , ובפרט מקרן המטבע הבינלאומית וארגוני הסחר . האחרונים אחראים ליציבות המערבת הפיננסית ולקיומו של משטר שיבטיח סחר חופשי . הבנק העולמי לעומתם מתמודד עם העוני בעולם "הפחות מתפתח" בהגדרות הזהירות לעולם העני . בתפקידו ככלכלן ראשי של הבנק העולמי נחשף פרופ' שטיגליץ לכמה מהכישלונות הבולטים של
|
|