|
|
עמוד:יב
רולס , רונלד דבורקין ובריאן ברי , תובע כללי מוסר אוניברסליים והסדרים פוליטיים תואמים שתקפותם חלה על הכלל , בכל מקום וזמן , ומעמיד את ההגנה על זכויות הפרט ועל חירותו של הסובייקט האוטונומי במרכז סדר היום המוסרי והפוליטי . תקפותם של עקרונות הצדק וההסדרים הפוליטיים הליברליים נגזרת מחוקי מוסר תבוניים ואובייקטיביים , שהצדקתם מחייבת נקודת מבט נייטרלית מבחינה ערכית תרבותית . מנגד , קהילתנים , כגון צ ' רלס טיילור , מייקל סנדל ומייקל אוקשוט , תובעים את ההכרה בזכותה של כל קבוצה , קהילה או חברה נתונה , לעצב את אורח חייה בהתאם למסורת , לערכים ולמנהגים הייחודיים לה . במרכז הגישה הקהילתנית עומדת תפיסת עצמיות חברתית , הרואה בזהותו ובאישיותו של היחיד , במידה רבה , תוצר של תהליכי חברות המתנהלים על רקע היסטורי תרבותי נתון . לפיכך , הקהילתנים מקדמים את ההכרה בזכויות הקהילה או החברה על פני זכויות הפרט האוניברסליות , ותופסים את תקפותם של הסדרים פוליטיים כנגזרת של השקפת העולם הערכית תרבותית המשותפת לקהילה נתונה . וולצר , בעיני רבים , מחזיק בעמדה הקהילתנית , ותמיכתו בקידום זכויות הקהילה , בהגנה על ריבוי צורות החיים ובתפיסת העצמיות החברתית , בהחלט מחזקת דעה זו . ואף על פי כן , וולצר מעוניין להיחלץ מן המבוי הסתום בשיח המוסרי הפוליטי ולהציע מעין עמדת ביניים , המבקשת לערער על הכרחיות המתח המובנה לכאורה בין אוניברסליזם לפרטיקולריזם . אולם אין לראות בעמדתו משום פשרה אפולוגטית . וולצר כופר בדעה הרווחת שההכרה בשונות או בפלורליזם מציבה בהכרח מכשול בפני האוניברסליזם ; חדשנותו מגולמת ברעיון שצורת החשיבה האוניברסליסטית יכולה לא רק
|
|