|
|
עמוד:יג
הרב שהצטבר בעולם הדמוקרטי , כי ממנו אפשר להשכיל הן לגבי התהליך והן לגבי התוכן . הליך כינונה של החוקה האמריקנית , ותרומת הפדרליסט לתהליך זה , הם יסודות חשובים לבחינה ולדיון . במבוא זה נפתח בתיאור היסטורי המסביר את הסיבות להצלחת כינון החוקה החדשה בארצות הברית וממקם את מאמרי הפדרליסט כחלק מן הדיון הציבורי שליווה את תהליך אשרורה . בחלק השני נעסוק ברעיונות המרכזיים השזורים כחוט השני במאמרי הפדרליסט עם דגש על היסודות הרפובליקניים שבהם - הטיעונים בעד מדינה בעלת אוכלוסייה מגוונת , החשיבות שבאיזונים ובלמים , והסיבות להעדפת ממשלה חזקה ויעילה . בחלק השלישי נבחן איך עומדים החוקה , המהלך החוקתי ומאמרי הפדרליסט במבחן הזמן והמקום , ובראש ובראשונה נתמקד במידת הצלחתם ביצירת מסגרת המבחינה בין "פוליטיקה חוקתית" ובין "פוליטיקה רגילה . " בחלק האחרון נתמקד בלקחים של החוקה והפדרליסט לישראל : המסקנה המרכזית היא שטוב יהיה אם מדינת ישראל תיצור ותקבל חוקה שתעגן ערכים וכללי משחק משותפים אשר במסגרתם תוכל הדמוקרטיה הישראלית לפרוח . חוקה כזאת תתאפשר רק אם יתרחש תהליך של משא ומתן כן בין הקבוצות השונות בחברה שבו תושגנה פשרות כואבות שלא תאפשרנה לאף קבוצה לממש את מלוא חלומה , אולם תיתנה לכל אחת את המינימום שהיא צריכה כבסיס לחיים משותפים . א . הרקע ההיסטורי בשנת , 1777 חודשים אחדים לאחר שהמושבות האמריקניות הכריזו על עצמאותן מבריטניה ותוך כדי מלחמתן נגדה , אישר הקונגרס הכלל יבשתי , הגוף שבו ישבו נציגי שלוש עשרה המדינות החדשות , מסמך שהיה אמור לספק להן מסגרת חוקתית בת קיימא . מסמך זה , שנקרא "תקנות הקונפדרציה / ' שיקף את התחושות שרווחו בזמן המלחמה , שבה החוויה החזקה הייתה התנגדות לחיים תחת שלטון זר . הנכס העיקרי שעליו רצו האמריקנים להגן היה החירות , וניסיונם עם בריטניה לימד אותם שההגנה הטובה ביותר היא לא לאפשר לממשלה - בעיקר ממשלה רחוקה העלולה להיות מנוכרת לצרכים ולהעדפות של הציבור - לרדת לכיסיהם של האזרחים או לחייב אותם להילחם עבור האינטרסים שלה . תחושה זו באה לידי ביטוי בהכרזת
|
|