|
עמוד:יג
החדשות , הוא פיתח "מדע חדש" אלטרנטיבי של האדם , החברה וההיסטוריה , שעיקרו ההנחה כי אף שאת כל אלה מכוונת יד ההשגחה האלוהית הרי " העולם החברתי הזה הוא בוודאי מעשה ידי אדם , לכן אנו יכולים - ובעצם חייבים - לגלות את עקרונותיו באופניה השונים של התודעה האנושית עצמה" ( סעיף . ( 331 בספרו המדע החדש יבהיר ויקו מהם אותם "עקרונות" מכוננים של העולם החברתי וכיצד השכיל לגלותם באופני הביטוי השונים של התודעה האנושית - במושגים ובמנהגים , בטקסים ובמיתוסים , ובכל שאר " המסורות העממיות" שיצרו את התרבות האנושית של כל האומות וממשיכות לשמר אותה . על אף כל כשליה , האוטוביוגרפיה של ויקו נותנת בידינו את המידע הטוב ביותר על חייו עד שנת . 1731 אחד ממוקירי זכרו הוסיף לאוטוביוגרפיה פרטים על שנות חייו האחרונות של ויקו ( הוא מת ב , ( 1744 ואף כלל בה תיאור בלתי נשכח של הלווייתו שהתדרדרה לפארסה מקברית . סיפור חייו של ויקו הוא פשוט ודל בכל המובנים . הוא נולד , חי ומת בעיר נאפולי שבדרום איטליה . למעט כמה שנים בצעירותו שבהן שימש מורה פרטי לילדיו של אציל מקומי בטירה שבקרבת העיר , לא עזב את נאפולי במשך כל ימי חייו . עם זאת , ראוי לציין שעובדה זו כשלעצמה אינה מעידה בהכרח כי ויקו היה "פרובינציאלי , " שכן בימי חייו של ויקו הייתה העיר נאפולי , על חצי מיליון תושביה , אחד ממרכזי התרבות התוססים באירופה . מכל מקום , ויקו לא הצליח לפרוץ את גבולות העיר : למרות כל מאמציו לפרסם את שמו ואת כתביו ברחבי אירופה הוא נותר אלמוני לגמרי מחוץ לאיטליה . התרגומים הראשונים של המדע החדש ( לגרמנית ולצרפתית ) התפרסמו בעשור השלישי של המאה התשע עשרה , כמאה שנים אחרי הופעת המהדורה האיטלקית הראשונה . לאחר הנפילה בילדותו נאלץ ג'מבטיסטה ויקו לבלות שלוש שנים בביתו , והוא ניצל אותן היטב לקריאה וללימוד בעזרת הספרים שמצא בחנותו של אביו . ויקו מעיד על אביו אנטוניו שהיה מסור לחינוכו , וחרף דלותו דאג להשיג עבורו את הספרים הנדרשים , על פי רוב בהשאלה מהלקוחות שלהם
|
|