|
|
עמוד:11
בשנות החמישים רווחה בישראל תפיסה חברתית וחינוכית ששאפה להשיג שוויון חברתי וחינוכי שיש עמו צמצום פערים . המערכת החינוכית התעלמה למעשה מן השונות הבין אישית בין הלומדים . בפועל בא הדבר לידי ביטוי ביישום גישות חינוכיות מסורתיות שהציבו מטרות שוות לכל , תוך שימוש בתכניות לימודים ובתהליכי הוראה אחידים ושווים . ההתעלמות מן השונות נבעה מראייה חברתית נאיבית , שהאמינה כי באמצעות מדיניות של "כור היתוך" אפשר להפוך את הגלויות השונות לאומה אחת . בסוף שנות החמישים התברר שאחוז הכשלונות במערכת החינוכית גדול והשוויון המצופה לא הושג . המציאות החברתית והחינוכית אילצה אפוא את מערכת החינוך בראשית שנות השישים לטפל בקבוצות החלשות באופן שונה , וזאת באמצעות מדיניות של טיפוח ופיצוי . מדיניות זו שאפה לצמצם את השונות באוכלוסיית הלומדים בעיקר על ידי תוספת של תשומות חינוכיות לאוכלוסייה החלשה . יעדי המערכת לא השתנו ביסודם , והם עדיין שיקפו תפיסה חברתית המזהה שוויון חברתי עם אחידות . בשנות השבעים החלה להסתמן מגמה חדשה בחברה ובמערכת החינוך בישראל , שהביאה לשינוי של ממש בתפיסת מושגי השוויון והמצוינות . גברה ההכרה שבחברה פלורליסטית דמוקרטית שוויון פירושו הכרה בזכותם של בני האדם להיות שונים , ומצוינות משמעותה טיפוח ומיצוי היכולת האישית של כל פרט ופרט . מגמה זו , בצד אי שביעות רצון מהישגי התלמידים במערכת ההטרוגנית , הצמיחה רעיונות שקראו ליתר אינדיבידואליזציה במערכת החינוך ( אדר , ; 1981 חן ואחרים , . ( 1988 הגישה היחידנית בישראל צמחה אפוא על רקע האתגרים שניצבו לפני מערכת החינוך בשנות השישים והשבעים . זו הייתה אחת מהגישות המרכזיות שניסו להיענות לאתגר של קידום כל התלמידים במערכת ההטרוגנית תוך התאמת ההוראה לצרכים של כל לומד ותוך מתן אפשרות לכל לומד להגיע למיצוי מרבי של יכולתו הלימודית . בחשיבה החינוכית המשותפת למרכז לטכנולוגיה חינוכית ולצוות מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב , התחדדה ההבחנה בין המושגים שוויון לעומת אחידות , ופער לעומת שונות . המושג "שוויון הזדמנויות " זכה להסתכלות מנקודת ראות חדשה . בתכנית המחקר והפעולה של פרויקט ניל"י ( חן ואחרים , תשל"ו , ( 1975 נאמר : " אט טאעיגיס ט תפקידו של כיתיהסער הוא לאתר את השטגעיאל הגלוס ככל תלטיד ותלטיד ( לחטאו לידי כיטוי . כית הספר יתאיס את עלטי י לתלטידיס השוגיס ... התהליך העוכר על טת הספר טשראל - אינטגרציה הכרתית של אוכלוסייה הטרוגגית וגיוון של תו > ריס ל 0 ץייגז טטגזי י טי כית הסער - טחייכ אותגו ל 9 תח את הכיוון של איג 7 יכידואליז > יה כהוראה - את ההוראה היחידגית" ( שס , עטי . ( 10 הרעיון המרכזי שהנחה את גישת ההוראה היחידנית מראשיתה היה ההכרה , שתפקידו של בית הספר וחובתו ליצור סביבה לימודית וחינוכית המעניקה לכל תלמיד הזדמנויות חינוכיות להצלחה ולהתקדמות הן בתחומים האקדמיים והן בתחומים החברתיים והאישיים . רעיון זה היה מנוגד למציאות החינוכית במרבית בתי הספר בישראל . בעוד המאמצים שרווחו במערכת החינוך ביטאו מגמה "לשנות " את התלמידים כדי להתאימם למערכת , כיוונה ההוראה היחידנית מתחילה את פעילותה לשינוי תנאי המערכת כדי להתאימה לצורכי
|
|