פרק א ההוראה המותאמת והרקע לצמיחתה בישראל

עמוד:10

ההוראה המותאמת מניחה ששינוי חינוכי של ממש אפשרי אם הוא מתבצע בגישה מערכתית , שלפיה בית הספר פועל כיחידה חינוכית ארגונית שלמה , בעלת תרבות ארגונית משל עצמה . גישה מערכתית זו מחייבת התייחסות לכל מרכיבי המערכת , הפדגוגיים והארגוניים , ושיתוף כל בעלי העניין - תלמידים , מורים , מנהל , מפקח , נציגי הקהילה וההורים . במקומות שהגישה המערכתית הבית ספרית מורחבת לגישה מערכתית יישובית , לא רק בית הספר אלא המערכת החינוכית ביישוב כולו נערכת לקראת השינוי . את שורשיה הרעיוניים של ההוראה המותאמת אפשר למצוא במסורת היהודית ובמסורות עתיקות אחרות הדנות במעמדו של הלומד ובמעמדו של המלמד . גלגוליו המודרניים של הרעיון "חנך לנער על פי דרכו" קיימים בחשיבה של הפילוסופיה החינוכית ושל הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והפסיכולוגיה ההומניסטית . לרעיונותיהם ולחשיבתם החינוכית של הוגי דעות וחוקרים כגון דיואי , פיאז ' ה , רוג ' רס ואחרים הייתה השפעה רבה על גיבושה ועיצובה של ההוראה המותאמת . הם העמידו את חינוכו של הילד במרכז התהליך החינוכי ומיקרו , כל אחד בדרכו , את תשומת הלב להבדלים הקיימים בין הלומדים השונים , לחשיבות תהליכי הלמידה ולא רק תוצריה , ללמידה מתוך עניין וסקרנות , לחשיבות האמונה של הלומד ביכולתו ללמוד , ליחסי הגומלין שבין הפרט לחברה ולעקרונות רבים אחרים המהווים בסיס לחשיבה החינוכית של ההוראה המותאמת ( בריקנר ואחרים , . ( 1994 הוקע לצמיחתה של ההוראה המותאמת במחנת > שואל הדמוקרטיזציה של מערכות החינוך במערב וגם בישראל והאתגרים החברתיים והחינוכיים שניצבו לפני מערכת החינוך בישראל באמצע שנות השישים ובראשית שנות השבעים , שימשו רקע לצמיחתה של ההוראה המותאמת בישראל ( חן ואחרים , ; 1975 בריקנר ואחרים , 1994 . ( מן האתגרים האלה ניתן למנות שניים , שחשיבותם גדולה במיוחד והם עדיין רלוונטיים לחברה הישראלית גם בשלהי שנות התשעים . האחד - קידומם וטיפוחם של כלל התלמידים במערכת חינוך הטרוגנית , והאחר - הכנת התלמידים לחיים בחברה הטכנולוגית של ראשית שנות האלפיים . מדינת ישראל של ראשית שנות השישים , כמו בשנות התשעים , התאפיינה באוכלוסיית תלמידים הטרוגנית במיוחד . חוק חינוך חובה וגלי העלייה משנות החמישים הביאו אל מסגרות הלמידה תלמידים שונים , מקצתם מקבוצות אוכלוסייה חלשות , שמרבית תלמידיהן הוגדרו "טעוני טיפוח . " אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך באותה תקופה היה לקדם את ההישגים הלימודיים של כלל התלמידים ולהגדיל את שיעור המצליחים לרכוש ידע , מיומנויות וערכים הדרושים לתפקוד יעיל בחברה המודרנית ( חן ואחרים , . ( 1975 אתגר זה התחדד על רקע הדילמה שהחינוך מצוי בה בבואו לממש שני יעדים סותרים לכאורה : שוויון ומצוינות - יעדים , שעברו תמורות רעיוניות מאז שנות החמישים ועד היום ( פלד , . ( 1984

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר