מבוא

עמוד:12

אך האם ניתן להעתיק את כליה המשובחים של האקדמיה ולהכניסם אל תוך היכל הישיבה ? נקשיב לדברי הראי"ה קוק זצ"ל : צריכים אנו לייסד במרכז הישוב החדש ישיבה גדולה , שתהיה מתנהגת בכל ארחות הכבוד והחיים היותר משוכללים , עד כמה שהיד מגעת . שם צריך שיהיה תופס החלק היותר גדול לימוד התורה שבכתב ושבעל פה בסדרים טובים , שיהיה כולל בקרבו גם את כל המובן של חכמת ישראל בדורנו גם כן . מדבריו נראה שהוא שאף לראות את החיבור הזה שבין ישיבה לאקדמיה באופן מלא . ברור שיש כאן שינוי גדול מן המקובל בעולם הישיבות : שיעור ישיבתי מפגיש בתוך התלמוד את כל הדורות כולם כשותפים ליצירת התורה שבעל פה , כתורה שלא פסקה ולא תיפסק לעולם . הפנמת שיטת האקדמיה בגישתה האנליטית תוביל לתפישת הגיוון והשונות בין בתי מדרש רבים ושונים . היכולת לקרוא את מחלוקתם של התנאים כפי שיצאו מבית מדרשם ללא התיווך האמוראי החשוב לנו בהקשרים הלכתיים ואחרים , מאפשרת לנו לרדת לעומק מחלוקת הדעות של חז"ל . אנו מניחים כי מחלוקות אינן נובעות מבעיות פורמליות של סגנון ולשון אלא יש להן משמעות ערכית . הן מכילות בתוכן את כל יסודות המחשבה והאמונה , ערכי החברה והמשפחה , בניית האומה וחוקי הנהגתה . בספר שלפנינו ביקשתי לעמוד על מהלכי המחשבה היהודית כפי שיצאו מפי חכמי ימי בית שני . כדי לעמוד על הדברים לאשורם נזקקתי לעיון מעמיק במרחבי ספרות המחקר : הפילולוגית , ההיסטורית , התלמודית והפילוסופית . במהלך הכנת הספר נוכחתי לדעת שהמחקר האקדמי נמנע בדרך כלל מעיסוק בדמויות של חכמים : בעיית הביוגרפיה בספרות חז"ל היא אחת הבעיות הסבוכות שבה נתחבטו החוקרים בדור האחרון . אופיה המיוחד של ספרות זו מצריך בירורים עדינים בכל הקשור לליבון בעיות היסטוריות בכלל ונסיונות ללמוד על חיי אישים מסוימים בפרט . מהימנות הייחוסים והמסורות , זיהוי המגמות המאפיינות את כתיבתם ועריכתם של המקורות השונים , והצורך להבחין בין מקורות קדומים ומאוחרים — הם מקצת מן הקשיים הניצבים בפני כותבי הביוגרפיות התלמודיות .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר