מבוא

עמוד:10

2 בעיקשות על לאומיותה כמו השירה , " כלומר , שהשירה בעצם לשונה משמרת יותר מכל מבע ספרותי ואמנותי אחר את הרוח הלאומית המסוימת . בהמשך לרעיון זה אפשר לטעון , כי הקשר עם העבר , שהוא הבסיס לכל תרבות ולכל התפתחות של תרבות , שנעשה במיטבו באמצעות הקשר של השירה עם ספרות העבר , מקבל משנה תוקף ככל שספרות העבר כשלעצמה היא יצירה פיוטית שמיטיבה לשמר את הרוח הלאומית , שעל כן גם הפכה ליצירה קאנונית . ואכן , כזה הוא המקרה באותה שירה עברית מאוחרת המתקשרת עם ספרות העבר העברית הקאנונית המקראית . אלא שהקשר של השירה העברית החדשה עם ספרות העבר אינו מושג בדרך קלה מפני שהשירה אינה מקבלת את ספרות העבר , ואת מורשת העבר בכלל , כדבר שהוא אך ורק רצוי ונעים . מ . י . ברדיצ'בסקי , ( 1921-1865 ) מהאבות המייסרים של תנועת התחייה וספרותה , היטיב לבטא משהו מהמורכבות שבהתקשרות זו עם העבר ועם ספרות העבר ברשימה קצרה הנושאת את הכותרת "שירה 3 עברית . '' על שירתנו הוא אומר : "שני דברים ונשואי דברים היו לה לשירתנו למנה : ירושת האבות לבנים ומלחמת האבות עם הבנים או הבנים עם האבות , " ... ואת המשורר העברי - וכמונח "משורר" הוא מתכוון לכל יוצר העוסק ב"כל מיני השירה , " שלא כאליוט המבחין בין המשורר למספר - הוא מתאר כמי שביחסו אל העבר הוא אמביוולנטי וקרוע : "ביד אחת הוא רוצה להסיר מעליו את עול הדורות , וביד השנית הוא ממשיך את השלשלת הלאה ; הוא בעצמו הנהו עוד חוליה אחת בשלשלת , שהוא אומר לקרעה ... שירה זאת היא שירת הקרע שבלב . " "המשורר העברי , " הוא ממשיך באותה רשימה , " הוא אדם בן חורין , שמרגיש את יסורי העבדות הישראלית ושואף לחירות . ו 1 מבאר אשר כרו האבות שואב המשורר היהודי . לו דברים עם החיים שעברו והימים שעברו ; לו חשבון עם לוחות ושברי . 2 שם , עמי . 3 . 31 הציטוטים מתוך רשימה זו , שהתפרסמה בנשירה ובלשון לברריצ'בסקי , הוצ' חושיה , ורשה , תרע"א , ( 1911 ) מובאים מתוך : ברדיצ'בסקי , תשי"ב , עמ' קעד .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר