|
|
עמוד:8
מורכבות , אשר רבות מביניהן טרם זכו במענה בהיר וברור : כיצד יש להתאים את ההכרה בזכויות הילד לגילו ולכשריו המתפתחים של הילד , וכיצד זכויות הילדים נבדלות מזכויות הבגירים ? כיצד ראוי ליישב בין טובת הילד לבין זכויות הילד במצבים של התנגשות ביניהן ? מהו היחס הראוי ומהו האיזון הראוי בין זכויות הילד לבין האחריות ההורית ומערך היחסים שבין הילד להוריו בנסיבות שבהן עמדת הילד שונה משל הוריו ? ועוד כהנה וכהנה שאלות קשות ומורכבות , שבוודאי יעסיקו אותנו לא מעט בעתיד . כיום מדינת ישראל יכולה להתגאות בכך שהיא מצויה בין החברות המתקדמות בעולם מבחינת ההגנה על ילדים וההכרה בזכויותיהם בחקיקה ובפסיקה . הוראות החוק הנוגעות בזכויותיהם של קטינים וההגנה הניתנת להם מקיפות את כל שטחי החיים . כאמור , בית המשפט היה שותף מלא לאורך השנים בפיתוח הנורמות של הגנה על ילדים , בשמירה על זכותם לשלמות גופם ונפשם ולהתפתחותם האישית ללא פגיעה או ניצול , וכן בהגנה על זכותם היסודית לחינוך ולשוויון הזדמנויות בחינוך . אך המלאכה עדיין רבה . ראשית , הפער בין הנורמות המתקדמות שקבעה חברתנו בחקיקה ובפסיקה לבין מצבם של ילדים בישראל הוא עדות מובהקת לכך שהמשפט , חרף מעמדו הרם והמשפיע והיותו מכשיר חיוני להבטחת זכויותיו של היחיד בחברה , אינו יכול להוביל ליישום הנורמות כאשר הוא עומד לבדו . בלא תרגום של הישגי החקיקה והפסיקה לחיי המעשה ; בלא פעילות משולבת - חינוכית , ציבורית , תקשורתית , תרבותית וחברתית - שתכליתה ליישם את רוח החקיקה והפסיקה ; בלא הקצאת משאבים מתאימים לתחום החינוך והרווחה - בלא כל אלה יאבדו ההישגים החקיקתיים והפסיקתיים מכוחם , ונתקשה להתקיים כחברה רבת הישגים אשר מגנה על ילדיה ומשקיעה בהם גם בשל היותם עתיד המדינה אך גם בשל היותם חלק מההווה שלה . כשליש מהאוכלוסייה בישראל הם ילדים , וחובה עלינו כחברה לדאוג לצורכיהם , לרווחתם ולזכויותיהם באופן ראוי ושוויוני . שנית , הוראות החוק העוסקות בהגנה על שלומם של ילדים וזכויותיהם פזורות על פני חוקים רבים , ויש צורך ביצירת סדר והרמוניה ביניהן . משימה זו מוטלת על המחוקק . מתעורר גם צורך תדיר לעדכן את החקיקה והפסיקה , שכן בתחום זה חלות במשך השנים התפתחויות בהשקפות המשפטיות , החברתיות , הפסיכולוגיות , המדעיות והחינוכיות בנוגע לעולמו של הילד , לצרכיו ולכישוריו . כך , למשל , בעוד שבעבר האמינו בכוחו של חינוך מיוחד ונפרד לילדים עם צרכים מיוחדים , כיום קיימת נטייה לחיזוק האינטגרציה בקרב אוכלוסיית הילדים השוהים במסגרות רגילות , תוך חיזוקם של הנזקקים לטיפול ולטיפוח בתוך המסגרות הכלליות . כמו כן , למשל , השינויים שהביאה עמה המציאות המודרנית - עידן הפרסומות , תקשורת המחשבים ועולם המדע - מעמידים אותנו מול צרכים חדשים בתחום ההגנה על קטינים , ומחייבים עדכונים וחידושים חקיקתיים ופסיקתיים . על רקע זה שקדה "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד
|
|