|
|
עמוד:7
דבר * הקדמה השופטת דורית ביניש , נשיאת בית המשפט העליון מדינת ישראל צמחה מתוך חברה שההגנה על ילדיה , על רווחתם ועל חינוכם הייתה בין הערכים המרכזיים של מייסדיה . התפיסות הנוגעות בחינוך , במעמד הילד ובהגנה על שלומו היו נושאים מרכזיים לא רק בתחום המקצועי , אלא גם בשיח החברתי . עוד בעידן שלפני קום המדינה , כאשר ביקש דור המייסדים להקים כאן מדר חברתי חדש , הוקדשה מחשבה רבה לחינוך הילדים ולמסגרות חיי היומיום שלהם במוסדות החינוך , בתנועות הנוער ובקבוצות חברתיות שונות . הפתרונות שהוצעו אז לא היו מושלמים , ואולי אף רחוקים מכך , אבל לא היה ספק בדבר מרכזיותו וחשיבותו של החינוך ובדבר הצורך להבטיח את "שלומם וטובתם של ילדינו . " לאחר מכן , בשנותיה הראשונות של המדינה , בסוף שנות החמישים ובשנות השישים של המאה הקודמת , חוקקה הכנסת חקיקה ענפה שנועדה לבסס את צורכי הילדים בתחומים שונים . כך , כבר בשנותיה הראשונות של המדינה נקבע בחקיקה עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי לצורך הכרעה בענייניהם של ילדים . לצד חקיקת הכנסת , היווה בית המשפט שותף מרכזי ופעיל בהגנה על שלומם של ילדים . במהלך השנים תרם בית המשפט העליון בפסיקתו ליישומן ולפיתוחן של נורמות משפטיות שתכליתן הגנה על ילדים מפני ניצול ופגיעה ושמירה על שלומם וטובתם . בחקיקה ובפסיקה ניתן ביטוי משפטי לתפיסה העקרונית שהילדים אינם קניין השייך להוריהם , אלא אנשים בעלי אישיות עצמאית וצרכים משל עצמם . בפרספקטיבה היסטורית היוותה תפיסה זו שינוי משמעותי ביחס להשקפה ששררה במשך דורות , שלפיה הילד הוא קניין של הוריו החייב בציות ובמימוש רצונותיהם של הוריו , של אפוטרופוםיו ושל עולם המבוגרים שסביבו . עקרון טובת הילד כבש במהלך השנים את מקומו במספר רב של דברי חקיקה בישראל הנוגעים בילדים , ונהפך גם לעיקרון המנחה את הפסיקה בהחלטות בענייניהם של ילדים , בכל הנוגע לאורח חייהם , להחזקתם במשמורת אצל הוריהם או אחד מהם , לחינוכם ולהתוויית עתידם . עם זאת , התפיסה השלטת הייתה עדיין טובתם של הילדים בעיני הבוגרים בלבד . במשך השנים התפתחה ההכרה בילד כאדם הנושא זכויות משל עצמו . תפיסה זו מצאה את ביטויה הברור באמנה הבין לאומית בדבר זכויות הילד , אשר ישראל חתומה עליה ואשררה אותה בשנת . 1991 זאת ועוד , חוק יסוד ; כבוד האדם וחירותו , שנחקק בשנת , 1992 עיגן במסגרתו זכויות חוקתיות על חוקיות חשובות , ובראשן הזכות לכבוד האדם , הנתונה לכל אדם באשר הוא , ובכלל זה האדם הקטין . כל אלה תרמו להתפתחות שחלה בתפיסת מעמדו של הילד בישראל כנושא זכויות . מבחינה מעשית ומשפטית , ההכרה בזכויות הילד מעוררת שאלות
|
|