|
|
עמוד:8
והגלובלי . מערכת היחסים בין חברה ומדינה משתנה לבלי הכר . החברה נהפכת לשוק של קונים , שבו הכל נאבקים עם הכל על חלקם בו . באמנה שבין החברה לאזרחיה מחליף שיח ה"זכויות " את שיח ה " חובות . " בכל השייך ליחסים שבין יהודים וערבים במדינת ישראל ובין המדינה לבין הפלסטינים , נע הלך הרוח מתקוות רוממות של שלום לייאוש עמוק וחוזר חלילה . ההרגשה הרווחת היא , שהמדינה איבדה את העוגנים שלה והיא נעה ללא קברניט בים סוער . הרגשה זו נסמכת לחרדה שנוצרת כתוצאה מן הקושי של אנשים להסתגל למהירות השינויים הערכיים , החברתיים , הכלכליים והפוליטיים . זוהי האווירה של "סוף המאה " - תערובת של מבוכה , אובדן דרך וחיפוש אחר מגדלור חדש , שיאיר את הנתיב לעתיד . הפרספקטיבה של "סוף המאה " משפיעה , לחיוב ולשלילה , על הערכת חמישים השנים האחרונות . מתי החלה המבוכה ? מה גרם לאובדן תחושת הביטחון ? מה הביא לשינוי הערכים ? שאלות אלה נוגעות בשורשיה של החוויה הישראלית . התשובות להן מקושרות ליחסו של המשיב למציאות הנוכחית ומשקפות את ריבוי הזרמים בחברה הישראלית כיום . הקובץ שלפנינו משקף את הפיגמנטציה המאפיינת את החברה הישראלית בתום המאה . מחקר ההיסטוריה של חמישים השנים שחלפו נמצא בראשיתו . במפת האירועים רבים עדיין הכתמים השחורים . אומנם נכתבו כבר כמה עבודות תשתית שעניינן חקר ישראל , אך רב יותר הסמוי על הגלוי , השנוי במחלוקת על המוסכם . מיתווה הרצף הסיפורי של תולדות המדינה רחוק עדיין מהיווצרות . עיתים דומה , שהחוקרים נרתעים מגודל המשימה ומכמויות החומר ההיסטורי ומעדיפים לעסוק בנושאים מוגבלים בהיקפם , קומפקטיים , שניתנים למיצוי ולשליטה . התפיסות הפוסט מודרניות , המערערות על קיומן של היררכיות של חשיבות בתהליכים ההיסטוריים , מעניקות לגיטימציה לעיסוק בנושאים אזוטריים , בטענה שמבט מן ה"שוליים" יש בו כדי להאיר תופעות היסטוריות שמוזנחות במבט מן ה"מרכז . " מגמה זו עשויה אומנם להוליך ברבות הימים לכתיבת ההיסטוריה "הגדולה" של המדינה , שתתבסס על המחקרים החלקיים , אך היא עלולה גם לגרום לחיזוק מגמת הפיגמנטציה הנוכחית כתוצאה מעיוות היחס שבין עיקר וטפל , וכן כתוצאה מן הפרספקטיבות החלקיות . התמונה הכללית עלולה לצאת עמומה , מעורפלת ואפילו מעוקמת . הכרך שלפנינו איננו טוב במובן זה מעבודות אחרות . הוא מציג מציאות חלקית , הן בכל הנוגע לתכנים המוצגים , הן במובן של שיקוף מיגוון הדעות וההערכות הקיימות לגביהם . אין כאן יומרה להציג יותר מאשר סימני דרך למוקדי דיון , התחלות של דו שיח בין החוקרים לבין המציאות הנפתלת של חמישים השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל . ראשיתו של הכרך בכנס שקיים מרכז זלמן שזר לציון חמישים שנות המדינה , והוא משקף באופן גס את מוקדי הדיון שהיו בכנס : "אנחנו ושכנינו , " "כור ההיתוך " - ישראל כחברת קליטה , "מלחמת התרבות " - זהות דתית וזהות חילונית ,
|
|