מבוא

עמוד:9

בפתיחותה . לפתיחות הלכתית זו יש פן כפול . לפי הפן האחד , ישנם תחומים שאין להלכה עניין בהסדרתם , אלא ראוי שזו תיעשה על פי שיקול דעת אנושי , בהתאם למיטב הבנתם של בני הזמן והמקום . תחומים אלה כוללים , לדוגמה , את כל המרחב הפוליטי והכלכלי . ביטוי מאלף לתפישה זו היא הנחתו של הרב הלוי שההלכה אינה מבקשת לקבוע דבר באשר למשטר הכלכלי שיאפיין את מדינת ישראל . יתר על כן , היות שישנם תחומים אוטונומיים כאלה , אין ההלכה יכולה להיפסק בסתירה להם . לפיכך , מכיוון שהתפישה הדמוקרטית המונחת ביסוד המשטר הפוליטי בישראל מעניקה שוויון זכויות אזרחי לכל אזרחי המדינה , חייבים בעלי ההלכה לאמץ נתון זה כיסוד לדיון ההלכתי על זכויות האזרח במדינת ישראל . ביטוי מאלף נוסף להכרה בתחומים לא הלכתיים כמכוננים נורמות התנהגותיות עבור יהודים מצוי בעמדתו בעניין היחס הראוי כלפי לא יהודים 8 7 בזמננו . כפי שמראים אבי רביצקי ורונן לוביץ' במאמריהם בקובץ זה , הנחת היסוד של הלוי היא שהיחס הבסיסי של יהודים כלפי נכרים צריך לנבוע 9 " מתוך חובה אנושית מוסרית ולא משום 'דרכי שלום' דוקא . '' רביצקי מכנה מהלך זה "העזה שמרנית , " דהיינו הפתיחות ההלכתית אינה מושגת על ידי " מדרש '' התקדימים שבספרות ההלכתית . אלה מתפרשים באופן שמרני למדי , ומתברר שתקדימים אלה אינם רלוונטיים למציאות העכשווית . מהלך זה מאפשר לפוסק ההלכה להשתחרר מכבילה למסורת טקסטואלית לא הולמת וליישם את המתחייב ממקורות נורמטיביים כלליים שאינם מכוננים על ידי הספרות ההלכתית . ממילא מובן שהרב הלוי משתייך לזרם המרכזי במסורת ההלכתית , המכיר באוטונומיה של הממד המוסרי . במקומות אחרים מייצר הרב הלוי לאקונה הלכתית בשיטה פרשנית דומה , אך ממלא אותה בתפישות שמקורן במסורת המיסטית היהודית . רצבי מראה כי עמדתו הנועזת של הרב הלוי בסוגיית ניתוק חולה סופני ממכונת החייאה אינה מבוססת על יישום תקדימים שרווחו בספרות ההלכתית , אלא על טענתו שתקדימים אלה אינם רלוונטיים . ממילא נוצרת לאקונה הלכתית שאותה ממלא הרב מתוך הישענות על תורת הנפש הקבלית " . הפן השני של הפתיחות ההלכתית של הרב הלוי הוא שגם באותם תחומים 7 ראו אביעזר רביצקי , '" דרכי שלום' ומעמדם של גויים לפי הרמב '' ם , חליפת מכתבים עם הרב ח '' ד הלוי 8 . " ראו מאמרו של לוביץ' בקובץ זה . 9 עשה לך רב , ט , עמ' עג . 10 ראו מאמרו של שגיא בקובץ זה . 11 ראו מאמרו של רצבי בקובץ זה .

מכון שלום הרטמן

אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים

כתר ספרים (2005) בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר