המצאת הדפוס

עמוד:12

במערב אירופה . קסילוגרפיה , או הדפסה מגלופות עץ , התפתחה בסין במאה השמינית . המדפיס שרטט במהופך על גזר עץ את הטקסט או את הציור שרצה לשכפל , גילף בעץ כך שהדגם הגראפי בלט בתבליט , צבע את הגלופה בדיו והעביר את הצורה אל נייר . הרעיון פשוט במהותו אך יישומו קשה , ממושך ובזבזני , ולא מותאם מיסודו לכתב האלפביתי של המערב . מחד גיסא , להעברתו למערב - שנעשתה מן הסתם במאה השנים שבין 1250 ל , 1350 כשהמגעים בין אירופה לסין היו הדוקים מן הרגיל - לא הייתה השפעה ישירה רבה על התפתחות הטיפוגרפיה . מאידך גיסא , להשפעתו העקיפה הייתה חשיבות רבה . מן הסתם גלופות העץ הן שנתנו השראה לצעד המכריע הבא : חיתוך גלופה ישנה לאותיות המרכיבות אותה וסידורן מחדש לטקסט חדש . הדפסה מגלופות עץ תרמה בלי ספק להפצת הרעיון של הדפוס והספר המודפס , וההצלחה המסחרית הערה שנחלו בשלהי המאה הארבע עשרה קלפי משחק מודפסים ( גם הם המצאה סינית , ( תדפיסים דתיים וספרים מודפסים בדפוס גלופות גס , הוכיחה את היקפו הנרחב של השוק ואת הרווחים הגלומים בו . הנייר היה רכיב חיוני , אבל מסיבות כלכליות דווקא , ולא טכניות . כתבי יד הועתקו לרוב על קלף פשוט ( עשוי מעור כבש בקוע ) או על קלף משובח , vellum ) עשוי עור עגל , ( חומרים ששימשו גם את המדפיסים הטיפוגרפיים כאשר מטרתם הייתה להוציא תחת ידם מוצר יפה ולאו דווקא מועיל . אבל הואיל וספר גדול יחיד כדוגמת הביבליה [ התנ"ך והברית החדשה ] הצריך עד 170 עורות עגל או 300 עורות כבש , היעדר נייר היה שם במהרה לאל את ההבטחה הגלומה בשכפול מכני וייצורם הזול והמהיר של ספרים בכמויות גדולות . הערבים , שבעצמם למדו מהסינים את הטכניקה לייצור נייר , הביאו אותה לספרד במאה השתים עשרה . משם פשטה הטכניקה לאטה , במהלך מאתיים השנים הבאות , לרוב חלקי אירופה ; איטליה 1270 ) בקירוב , ( צרפת 1340 ) בקירוב , ( גרמניה 1390 ) בקירוב ) ושווייץ . ( 1411 ) חומר הגלם העיקרי לייצור נייר באירופה היה סמרטוטים . יצרני הנייר גרסו את הסמרטוטים במכבשים מונעים בכוח מים , ערבבו את סיבי הפשתן והקנביס המרוככים במים , וטבלו את התבנית ( נפת רשת גדולה ושטוחה נתונה במסגרת עץ ) בתוך העיסה הנוזלית . כשהעיסה שוטחה בשכבה אחידה על רשת המתכת והמים ניגרו מבעד לנקבים , היו עורמים את הגיליונות לסירוגין בין שכבות לבד , סוחטים אותם במכבש ואז מייבשים ומורקים אותם . הנס זכס , ( 1576-1494 ) המשורר הסנדלר וגיבור האופרה של וגנר , המייסטרזינגר מנירנברג , תיאר את התהליך בשיר הנלווה לתמונה המוקדמת ביותר של ייצור נייר : אני משתמש בסחבות ישנות בטחנה שלי , שבה מים זורמים מניעים את הגלגל . הם קורעים את הסחבות לקרעים , ואז אני שורה את העיסה באמבטי מים . אני שם את הגיליונות בתבנית , מניחם על לבד , וסוחט אותם כל היום במכבש הכבד .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר