|
|
עמוד:12
מתוך הגישות שהוצגו לעיל נגזרות שלוש תפיסות הפנאי המקובלות כיום : ? הפנאי כזמן "פנוי ? ; " הפנאי כפעילות ; ? הפנאי כמצב קיומי . קלי ופריסינגר ( kelly & Freysinger , 1999 ) מרחיבים את תפיסת הפנאי כמצב קיומי ומוסיפים שתי גישות על הקיימות : פנאי כאיכות הפעולה ופנאי כממד חיים . 0 נא' כזמן פנאי נתפס כזמן שאינו מוקדש לעיסוק בצרכים קיומיים , תחזוקה , מנוחה וכל אותן פעילויות הנדרשות בחיי היום יום . בעבר השתמש המחקר הבין-לאומי בתחום הפנאי ביומנים יומיים לתיעוד השימוש בזמן . החוקרים הניחו שתיעוד פעילויות יאפשר להם לסווגן לאחת משלוש קטגוריות עבודה , פנאי או צורכי קיום . במציאות הסתבר שיש פעילויות המיועדות לכמה מטרות שונות : אנשים צועדים מסיבות שונות ( כדי להגיע ממקום למקום , למען הבריאות , לטיול רומנטי ;( יש המבשלים כתחביב או קוראים ספר כחלק מעבודתם . העיסוק בפנאי הביא להרחבת הגדרתו של המושג והפנאי הלך ונתפס לא רק כזמן שנותר מפעילויות אחרות , אלא כזמן "חופשי , " פרי בחירה אישית . הבעייתיות בגישה זו ברורה : כיצד ניתן לדעת מתי אדם בוחר להגדיר את זמנו כפנאי ? כיצד ניתן למדוד זמן חופשי ? האם על פי בחירה פנימית ? בעייתיות זו הובילה להתפתחותן של גישות נוספות לפנאי . ההגדרה "פנאי כזמן חופשי" נותרה בעלת חשיבות , כיוון שהיא מאפשרת השוואות חברתיות . לבני עשרה יש יותר זמן חופשי משיש למבוגרים צעירים ; לרווקים יש יותר זמן חופשי מאשר לנשואים ; לגמלאים יש יותר זמן מלאלו הנמצאים באמצע חיי הקריירה , ולאמהות עובדות חד-הוריות יש פחות זמן חופשי מלכולם . פנא' כסע '' לות בדרך כלל מניחים שאת הפנאי מגדירים אופי ותדירות הפעילות הנעשית במהלכו . הגדרה זו שכיחה בעיקר בסקרים . רשימות פעילויות - הליכה לקונצרט , משחק כדורסל , צפייה בטלוויזיה ועוד - מוצלבות עם תדירות הפעילות וכך ניתן להציג את פרופיל הפנאי של הפרט . בדומה לניתוח הזמן הפנוי , גם נתונים אלו מאפשרים השוואות סוציולוגיות לפי מגדר , גיל ומשתנים רבים אחרים . למשל , גברים עוסקים יותר מנשים במשחקי כדור , נשים עוסקות באמנות יותר מאשר גברים . הבעיות
|
|