מבוא

עמוד:6

כתופעות הלשוניות כפי שהן באות לידי ביטוי בהקשר הרחב יותר . הקשר זה יכול להיות טקסטואלי , כלומר ביחס למשפטים אחרים בטקסט , והוא יכול להיות פרגמטי , כלומר ביחס לכוונת המוען ולמידע החדש שהוא רוצה למסור , או להתייחס לנסיבות שבהן נאמרו הדברים ולהשקפת עולמם של המוען או הנמען . ואכן משרד החינוך פרסם תכניות לימודים חדשות הן למוסדות להכשרת מורים , ( 1999 ) הן לבתי הספר היסודיים ( 2003 ) והן לבתי הספר התיכוניים - ( 2003 ) ובהן מושם דגש על לימוד הלשון בהקשר . המגמות הללו בחקר הלשון והשיח ותכניות הלימודים החדשות בלשון הן שכיוונו את אופיו של הספר שלפנינו ואת המבנה שלו : שלוש יחידות ההוראה שבספר זה , המיועדות לסטודנטים במכללות לחינוך , עוסקות אפוא בטקסט השלם בעברית בת-ימינו . אחת מהנחות היסוד שלנו היא כי האפקט המיטבי ( האופטימלי ) מן המבע הלשוני מושג כתוצאה מבחירתו של המוען . לפיכך מטרת ספר זה היא לסייע למורה לצייד את הסטודנט בכלים לבחירה לשונית הולמת ולספק לו מבחר מבנים לשוניים וצורות לשוניות שיאפשרו לו להפיק את המיטב מן הטקסט הלשוני הכתוב - הן מזה שהוא קורא ומפענח והן מן הטקסט המופק על ידיו . המבנים והצורות הלשוניות שבהם יצויד הסטודנט יהיו ברמות שונות : כרמת המילה והצירוף , ברמת המשפט השלם וברמה של יחידת שיח ( פסקה או מאמר . ( כל אחד מפרקי הספר יציג לצד תשתית של גופי ידע גם תשתית מתודולוגית - דידקטית , ואלה גם אלה ישמשו מצע להתבוננות בטקסט אחד משותף ולניתוחו . החידוש בהצגת הדברים - כפי שמתבקש מתכנית הלימודים - הוא שבמוקד ההוראה יוצבו השיח והטקסט . עם זאת לא יוזנחו התכנים המסורתיים , והם ישמשו כאבני בניין להבנת המבנים השונים של הטקסטים הנלמדים ושל היחסים ביניהם ובין מרכיביהם . החוט המקשר בין פרקי הספר הוא הניסיון לעמה על המאפיינים הלשוניים השתים המעניקים לטקסט את אופיר בהתאם לפונקציות התקשורתיות המגוונות ורכות-הפנים שלו . כל אחד מפרקי הספר יתרום את חלקו בתחום לשוני אחר , כמפורט בשורות שיבואו להלן .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר