פתיחה

עמוד:8

ההסברים מתומצתים למסר הרלוונטי לדיון הנוכחי ובנויים על תסמינים ( אסוציאציות ) חופשיים של תמונות החלום עם סמלים תרבותיים רווחים . בחלק הראשון של הספר ננתח את חלום יעקב כמראה אל הנפש . נתבונן כיצד מועברים מסרים הרי גורל אל יעקב באמצעות החלום , בדומה למסרים שמעביר במאי אל קהלו באמצעות הצגה . נשווה את סולם יעקב לסיפור של מגדל בבל . לדידנו , הסולם והמגדל הם ביטויים שונים לחלומותיו ולשאיפותיו של האדם למתוח את הוויית קיומו מעבר לגודלו הטבעי . החלום הוא יצירה ספונטנית ואותנטית המקבלת את המציאות כפי שהיא , ואילו היוזמה לבנות מגדל שראשו בשמים היא יצירה מלאכותית השואפת להחליף את המציאות הקיימת בטובה ממנה , מתוקנת בידי האדם . לעומת חלום הסולם , המתחיל באבן מקרית , תכנית המגדל יזומה מראש ובנויה מלבנים מעשה ידי אדם . בחלק השנ > של חיבורנו נדון ביחסו של אריסטו לחלום , ביחסה של הפילוסופיה הדתית בימי הביניים לחלום , ובפרשנות של חלום יעקב בהגות ימי הביניים . נסביר מדוע ראה הרמב"ם בחלום זה ובפרשנותו מפתח לביאור פילוסופי של המשלים בכתבי הקודש . נוסף לכך , בחלק זה מובאים לראשונה קטעים מתורגמים לעברית מחיבוריהם של פילוסופים ערבים מאותה תקופה . בחלק השליש * נדון בחלומות כחלק מתהליך אישי להכרת העצמי . נתעכב במיוחד על חשיבותו של החלום לתהליך היצירה , ובעיקר ליצירה התאטרלית . קרל גוסטב יונג ( שווייץ , , ( 1961-1875 מייסד הפסיכולוגיה האנליטית , תיאר את החלום "בתאטרון אשר בו החולם הוא הסצנה , השחקן , הלחשן , הבמאי , המחבר , הקהל והמבקר גם יחד . " ברוח זו נבחן את ההקבלה בין הדימוי שבחלום לדימוי הבימתי . החלוקה לשלוש תקופות שלובה בחיבורנו עם שלוש תשקופות ( פרספקטיבות ) על החלום או עם שלושת מישורי התודעה . חיבורנו בוחן את החלום כחיץ וכגשר בין הדמיון ( הפנטזיה ) לבין ההכרה השכלית , בין נבואה דמיונית לנבואה אלוהית , . 2 היות שהחולמת בקיאה בשפת החלומות של הפסיכולוגיה ושל התאטרון , שפת החלום שלה כוללת "פתרונות" ( כלומר מונחים ) פסיכולוגיים שגורים , שבשיתוף עם העין החולמת יוצרים את עדשת ההסתכלות העצמית . . 3 מובא על ידי מיכה אנקורי , הפסיכולוגיה של החלום , ראש העין , 1999 עמ' . 22

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא