דברי פתיחה

עמוד:9

דברי פתיחה פרקיו של ספר זה כוללים חלק מן העבודות אשר הוצגו במהלך הסדרה על " הזמן : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר . " המטרה היתה להביא לקהל רחב ומגוון את דברה העכשווי של הפסיכואנליזה , בדיאלוג עם תחומים אחרים ושיח עם אנשים המגלים עניין וסקרנות בנושא . דומני שהתוצאה והתוצר טובים מאוד , וספר זה יעיד על כך . הפסיכואנליזה נתפסת היום בעיני לא מעט אנשים כתחום ארכאי ומיושן , גם אם אין הדבר כך . ההיבט הפסיכואנליטי המיוצג כאן לא זו בלבד שאינו מיושן , אלא להפך . הוא מציע מחשבה רעננה והתבוננות עכשווית על מגוון רחב של תופעות , התפתחויות ואירועים . הספר הוא אפוא עדות חותכת לחיוניותה של הפסיכואנליזה ולפוטנציאל האדיר הטמון בה כתחום הגות , מחשבה , עיון והבנה של המצב האנושי , על רקמתו העדינה ועל גיוונו האין סופי . הזמן ממלא תפקיד מרכזי וחשוב בפסיכואנליזה ו זמן טיפולי , זמן מודע ולא מודע , זמן כמשאב קצוב , ליניארי וסופי וזמן מתמשך , בלתי ימוגדר ואין סופי . החיים הם משך זמן , שהגדילה , ההתפתחות והנסיגה נפרסים בו וכלפיו . הזמן משנה משמעות ונחווה בצורה שונה בפרקי חיים שונים ובהשפעתם המבלבלת והמגדירה של רגשות , שאיפות , כאב וסיפוק . המרחק בין הנצחי לרגעי הוא כהרף עין , פריה של החוויה הפנימית המעצבת . יש אזורים של הקיום שבהם הזמן הוא משאב נשאף ונכסף , שאין די ממנו , ויש אחרים שבהם הוא מאבד את משמעותו וכאילו אינו קיים כלל . הלא מודע , אומר פרויד , מאופיין בהיעדר ממד הזמן והשלילה . בסופו של דבר , החיים הם זמן . הזמן שאנו נותנים ומקדישים - לעצמנו ולזולתנו - הוא מתת של חיים , ומשום כך תמיד ביטוי של אהבתנו . כך בטיפול וכך בחיים בכלל . תקוותי שהזמן שיוקדש לקריאת ספר זה יחווה גם הוא , בסופו של יום , כזמן של חיים והעשרה . פרופ' שמואל ארליך הקתדרה ע"ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד האוניברסיטה העברית בירושלים

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר