|
|
עמוד:11
הנה אזוטרית וקשה להבנה , וכדי להסבירה בחרנו להציג את דרכו הפרשנית של המהר"ל מפראג , אחד הגדולים שבפרשני האגדות , המשתייך לאסכולה זו אך פירושיו נהירים ומובנים יותר משל אחרים . הפרק החמישי והאחרון מציג "גישות פלורליסטיות" לאגדה , כלומר פרשנים שהדגישו את הגיוון הקיים באגדות וכאלה שפירשו את האגדות בעזרת כלים פרשניים מגוונים . במרכז הפרק העמדנו שניים מגדולי התורה של הדורות האחרונים , הרב יוסף חיים מבגדד והרב אברהם יצחק הכהן קוק , אשר חיברו גם פירושים לאגדות התלמוד . מלבד אלה מצוינים בספר פרשנים רבים אחרים , החל ברב סעדיה גאון ( המאה העשירית ) וכלה בעמנואל לוינס ( המאה העשרים . ( ראו רשימה מלאה במפתח השמות . הציר המוביל הוא התאוריות הפרשניות . לכל תאוריה מובאות דוגמאות מובהקות העשויות להבהיר אותה , גם אם לעתים קרובות אין הפרשנים דבקים בתאוריה אחת בטהרתה . למען הבהירות והחדות ניסחנו לעתים את דברינו בהכללה , על אף שהמציאות הפרשנית מגוונת ומורכבת יותר . הנחנו שדרך זו תקל על אלה שאינם מתמחים בתורת הפרשנות ובהרמנויטיקה , ועם זאת רוצים להכיר ולהבין את דרכי הפרשנות השונות של אגדות חז"ל . התרגילים המלווים את הרצאת הדברים נועדו לעורר מחשבה ולאפשר לקורא עיון עצמאי במקורות וניסוח אישי של המסקנות . לא נעלמה מעינינו הקביעה שפרשנות היא גם ביטוי להשקפת עולם , זו המשתמעת מתוכני הפירוש , מדרכי החשיבה של הפרשן ומאופני התייחסותו לאגדה . בהתאם לכך , מגוון הפרשנויות המוצע בספר הנו בבואה נאמנה של מגוון הדעות והגישות הקיימות ביהדות . בסוף הספר מובאת רשימה של האגדות הנדונות והמבוארות בפרקי הספר , חלקן יותר מפעם אחת , כדי לאפשר עיון משווה בין הפרשנים . אם חיבורנו זה יסייע לחשוף את העושר הרעיוני הטמון באגדות התלמוד , ואם נצליח 'להשמיע את האגדות המשובחות באוזני כל אדם , ' נדע שעשינו את הישר בעיני ה . '
|
|