|
|
עמוד:10
עקרונות מנחים ודרכים לעיבוד הנושא שני עקרונות מרכזיים מנחים את עבודתנו : ( א ) ראיית המהדורה כטקסט סיפורי - הגברת המודעות לטקסטים אורייניים ; ( ב ) ראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה . המהדורה כטקסט סינ'ורי הגברת המודעות לטקסטים אור"נ"ם בעולמם של ילדים כגיל הרך יש לסיפור מקום חשוב ומשמעותי . ילד חשוף מגיל צעיר ביותר לסיפורים רבים , הן דבורים והן כתובים . קריאה תכופה ועידוד שיחה עם הילד על הסיפור עשויים לפתח אצלו מודעות למבנה חוזר , לקשרים לוגיים למשלבי שפה ועוד . ברונר ( Bruner , 1996 ) בגישתו "הפדגוגיה התרבותית" מציב את הסיפור במקום מרכזי בהוויה האנושית ומדגיש את תפקידו בתהליך החינוכי של האדם . באמצעות היכולת לספר סיפור , בונה הילד את מקומו בעולם היומיומי שבו הוא חי ובעולמות אפשריים עתידיים . ניתן להשוות את המבנה שבו מובאים חדשות ואירועים בטלוויזיה למבנה של טקסט המוכר לילדים בגיל הרך ממפגשיהם עם סיפורי ילדים . מבנה כזה מתאים לדרך חשיבתם ולאופן התפיסה והלמידה שלהם : לשון פשוטה , משפטים קצרים , מסגרת קבועה בעלת רצף של פתיחה , אמצע וסיום וחזרות לסירוגין על עיקרי הדברים . כאשר נלווית לטקסט הזה גם תמונה , מתרגם הילד את חוויותיו המוחשיות למושגים ולמילים . הילד בונה לעצמו מהתמונות מילים וסיפורים , מפנים את המבנה ( אם כי לא תמיד את התוכן ) ונשבה בקסמי הסיפור . התבנית הנקלטת הופכת את הילד לשותף יחייב את הסטודנטים לבנות לעצמם בכל רגע נתון דגם מקביל של גן או של כיתה ולבחון את הסוגיות והבעיות השונות שעולות במסגרת הלימודים בהקשר האפשרי של קהילה לומדת .
|
|