|
|
עמוד:10
האדריכלי של חיבור זה של הרמב"ם נחשף בעיון מבני ביחידות הקטנות של הספר . מן המבנה עולים הסברים לתוכן משנתו של הרמב"ם , תוכן שהמבנה משרת אותו . בדיקת כמה מבנים שנקט הרמב"ם מעידה על עקביות בכמה עניינים : מיקום ההכרזה על תוכן הפרק והמצווה המוצגת במוקדו ; סמיכות פרשיות בין נושאים המספקת לקורא טיעון תוכני מרומז ובעל חשיבות רבה בהגותו של הרמב"ם ; וניגוד דיאלקטי שבו הציע הרמב"ם עמדה בכיוון אחד ומיד פנה להציע כיוון אחר , לשם איזון ומניעת ההבנה הפשטנית של קוראיו ( דב םפטימוס , מבנה וטיעון בספר המדע . ( העיון בסוגיות מן המשפט הציבורי , מעמד האישה , המשפט הפרטי ( ערבות ומצרנות ) ושיטת הפסיקה והכתיבה של הרמב"ם , מעלה כי דרכו של הרמב"ם הייתה להאיר את ההלכה היהודית לפי מקורותיה . ואולם המניעים לכתיבתו ודפוסי הכתיבה שאימץ לעצמו מקורם בספרות המוסלמית בת זמנו ובספרות המעתזילית ( גדעון ליבזון , זיקת הרמב"ם להלכה המוסלמית , על רקע תקופתו . ( רוב המחקרים בקובץ עוסקים בשאלת החדשנות והשמרנות בהגותו של הרמב " ם . חטיבה אחת שלהם מוקדשת לתוכנות העולות ממשנתו וחטיבה אחרת לבחינתו אל מול מקורות הגות שקדמו לו ולבני זמנו . הבחנה בין הכתבים המוקדמים והמאוחרים של הרמב"ם בעניין מגבלות הידיעה האנושית מעלה , שחידושו של הרמב"ם היה במודעות לבעיה שקבלת קנה המידה האריםטוטלי של "האפשר" ו " הנמנע" אינה עולה בקנה אחד עם קבלת הרעיון של בריאת עולם רצונית . במשנתו המאוחרת לא שבר אפוא הרמב"ם את התפיסות הקיימות בסוגיה זו אלא עימת אותן , וחידד את המבוכה שבהעדר פתרון למפגש שבין הרצון האלוהי לגבולות המדע ( בצלאל מנקין , מה בין הכתבים המוקדמים והמאוחרים של הרמב " ם בעניין מגבלות הידיעה האנושית . (? בחינה אחרת של תפיסת האדם אצל הרמב " ם מוקדשת למקומם השונה של כוחות הנפש במשנתו לעומת משנתו של ר' יהודה הלוי . ניתוח העמדות הפסיכולוגיות נשען על שלושה היבטים : מרכיבי האנטומיה של הנפש - מידות טובות ומידות רעות , שילוב מרכיבי כוחות הנפש בעולם הזה ובעולם הבא , והנבואה . העמדת הפסיכולוגיה כהכנה הכרחית ללימוד התורה והמוסר היא עמדת יסוד של הרמב"ם בעבודתו . גישת הרמב " ם הולכת בנתיב של סוקראטס ואריסטו אך גם ממשיכה ומחזקת את עמדת ריה"ל בהתאמות הנדרשות לעמדה הנטוראלית שלו ( לן א' גודמן , הפסיכולוגיה של הרמב"ם ור' יהודה הלוי . ( כיוון נוסף להבנת תפיסתו של הרמב"ם את ימות המשיח הוא הכיוון ההגותי ההקשרי . גישת הרמב"ם לימות המשיח אינה תרגיל בחיזוי עתידות אלא
|
|