|
|
עמוד:7
הקדמה רבים עוסקים ברמב " ם , בחיבוריו ובתורתו . אחת לכמה שנים , לציון יובל כלשהו ללידתו או לפטירתו של הרמב " ם , מציינים הלומדים והחוקרים את התאריך בדיון מיוחד על ההתפתחויות בהבנת האיש ומשנתו . בשנת תשס " ד ( 2004 ) צוינו 800 שנה לפטירת הרמב " ם , ופעילות אקדמית וחינוכית רבה הוקדשה לרמב"ם ולמשנתו . מרכז זלמן שזר יזם שני כינוסים אקדמיים על הרמב " ם באותה שנה , האחד בירושלים ( אייר תשם"ד , מאי ( 2004 והאחר באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית ( אוקטובר . ( 2004 לשם הכנת הכנסים זומנה ועדה מארגנת שחבריה היו : פרופ ' אביעזר רביצקי ( יו " ח , פרופ ' יעקב בלידשטיין , פרופ ' מנחם בן ששון , פרופ ' ג ' יי האריס , מר צבי יקותיאל , פרופ ' צבי לנגרמן , פרופ ' דב ( ברנרה ספטימום וגב ' טובי וייס ( מרכזת הוועדה . ( הוועדה העמידה במרכז הכינוסים על הרמב " ם ופועלו את השאלה בדבר מידת החידוש שבו : האם היה שמרן או מהפכן בהליכותיו ובחיבוריו ? הנחת חברי הוועדה הייתה שכינוס חוקרים מתחומים שונים יחדיו לשם בירור השאלה יהיה בו משום חידוש , הן בהעלאת הישגי המחקר המיימוניים העדכניים ביותר לפי תחומיהם , הן בצירוף התשובות לכדי הערכה מסכמת על הרמב"ם ואופי פעילותו . והנה , מרוב המאמרים שבקובץ , המבוססים על ההרצאות השונות שהושמעו בשני הכנסים , עולה שהרמב"ם לא היה מהפכן - לא באורחות חייו ובהנהגתו ולא ביצירתו . לא בכל תחום שעסק בו חידש , וחידושיו הרבים הלכו בנתיבים של מסורת היצירה לתחומיה . ואולם היקף עבודתו של הרמב " ם , שיטת ארגון החומר שנקט , רמת מודעותו ליצירה העולמית ותחושת השליחות שלו בחיבוריו - כל אלה הקנו לו את מעמדו הייחודי . ייחודיות זו עולה גם מן המחקרים שבקובץ המאמרים הזה . חשיבותו של הקובץ חורגת מן הבירור של מידת המקוריות והחדשנות של הרמב"ם , בירור המשמש מוקד משותף לכל המחקרים , שכן יש חידוש בכל אחד ואחד ממאמרי הקובץ והם מבארים סוגיות בחיי הרמב " ם וביצירתו בדרך חדשה . השער הראשון של הקובץ עוסק במקומו של הרמב"ם בהיסטוריה וכולל בירורים בתולדות הרמב"ם ומשפחתו ודיונים בעמדותיו בזיקה לעולמות התרבותיים שהכיר . אכן , יש בעמדות אלה כדי להצביע על תפיסתו את עצמו בין חידוש לשמרנות .
|
|