פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר בשנים 1924-1870 היגרו למעלה מ 2 , 700 , 000 יהודים ממזרח אירופה לארצות הליברליות והדמוקרטיות שמעבר לים . יציאתם לדרך של מאות אלפי גברים , נשים וטף שינתה שינוי קיצוני וללא הכר את פני העם היהודי בעת החדשה , ומבחינות רבות השלכותיה ניכרות עד עצם היום הזה . הייתה זו יציאת מצרים בגרסה מודרנית של עם שביקש להשתחרר מהשעבוד הכלכלי ומהרדיפות שהיו מנת חלקו בארץ מוצאו וליצור חיים חדשים בארצות קולטות הגירה שמעבר לאוקיאנוס . תקופה זו מכונה בהיסטוריוגרפיה 'תקופת ההגירה הגדולה / והיא זכתה זה כבר לדיון היסטוריוגרפי רחב ומעמיק . כמעט על כל ארץ יעד שהגיעו אליה המהגרים היהודים נכתבו מחקרים בעניין קליטתם בחברה הסובבת ובהשפעתם עליה . על פי רוב עסקו השאלות בדפוסי הקליטה , תנאי העבודה , היחסים בין ותיקים לבין חדשים , הדמיון והשוני בין המהגרים היהודים לבין קבוצות אתניות מהגרות אחרות שהגיעו לאותה הארץ או העיר , וכיוצא באלה שאלות רבות אחרות . ספר זה מבקש להסיט את הדיון ההיסטוריוגרפי מתהליך הקליטה אל שלב המעבר לארץ החדשה . מעט מאוד נכתב על תהליך ההגירה עצמו , על אותו רגע דרמטי שבו התקבלה בתא המשפחה ההחלטה האסטרטגית שאין עוד תקווה במזרח אירופה ושיש לעקור - למרות כל הקשיים - לארץ חדשה ולבנות שם חיים חדשים מבטיחים יותר . מיעוט המחקרים בנושא זה בשילוב סקרנות ורצון להבין טוב יותר מה הביא יהודים מזרח אירופים מן השורה לעקור מסביבתם המוכרת ולנוע במרחב גאוגרפי זר ולא ידוע כשרק יידיש בפיהם הביאו אותי לחקור פן זה של ההגירה , שעד כה נדחק לשולי המחקר . יש לציין שאף שההגירה היהודית הגדולה ממזרח אירופה שינתה באופן קיצוני את פניו של העם היהודי בעת החדשה , מעט מאוד מחקרים התפרסמו בעברית בנושא זה . מול שפע המחקרים בשפות זרות על ההגירה היהודית בולטת במיוחד דלותה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית עד כי נראה שהיא פסחה על אירוע מכונן זה בחיי העם היהודי . כדי להתחקות אחר ההתלבטות וההתחבטות בקבלת ההחלטה אם להגר ולאן , אופן בחירת ארץ היעד , הקשיים הביורוקרטיים הכרוכים במימוש ההחלטה , היציאה לדרך , ההגעה לנמלי המוצא , תנאי ההפלגה ויחסה של החברה היהודית המזרח אירופית לשאלת ההגירה , נבנו מאגרי מידע ששופכים אור חדש שטרם נודע על תקופת ההגירה הגדולה . בניית מאגרי הנתונים הייתה הליך ארוך ויקר , והוא לא היה יכול לצאת אל הפועל בלא התמיכה הכספית שהמחקר זכה לה . בראש ובראשונה אני רוצה להודות

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר