|
|
עמוד:9
הקדמה הספר דן בגליל בפרק הזמן שמן חורבן הבית השני ועד הדורות הראשונים של אמוראי ארץ ישראל . אופיו של היישוב היהודי בגליל נבדק מבחינות שונות , כגון : דמותה של החברה ; תפקידם ודרך פעולתם של מוסדות ההנהגה העצמית ; טיב היחסים עם השלטונות הרומיים ; פעולתם של השלטונות בתחום העיור והשתלבותם של היהודים בתחום זה . מחקרים רבים התייחסו למידת יהדותו של הגליל לפני תקופת התלמוד . במיוחד עסקו בכך חוקרים נוצרים , וברקע מחקריהם עומדת השאלה : האם גדל ישו בסביבה יהודית נורמאטיבית , אם לאו . במחקרים האלה יש התייחסות מיוחדת לבעיית הקשרים בין יהודי הגליל לבין יהודי ירושלים באותה תקופה , כמו גם לשאלת מעמדם של חכמי הגליל במאות השנייה והשלישית . לכישלונו של מרד בר כוכבא היתה השפעה הרסנית על יהודה , ורבים מפליטי המרד עברו לגליל . מוסדות ההנהגה אף הם העתיקו באותה עת את מושבם מיהודה לגליל . וכך עבר לגליל מרכז הכובד של החיים היהודיים לאחר מרד בר כוכבא , והגליל היהודי זכה להגמוניה על ארץ ישראל כולה , ובמידה מסוימת גם על יהודי התפוצות . הספר מבקש לבחון את קורותיהם של יהודי הגליל על רקע תולדות העולם העתיק בכלל ותולדות רומי בפרט . שילוב זה הוא פרי של שנות עבודה רבות עם פרופסור בנימין איזק ; תודתי הנאמנה נתונה לו על כל אשר למדתי מפיו . הוא גם ליווה את הספר בכל שלבי כתיבתו והאיר את עיני בהערותיו ובהצעותיו . מגמתו העיקרית של הספר היא ההיסטוריה המדינית והחברתית , ובדרך כלל אין הוא מתייחס לתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית . כמו כן אין בו דיונים בבתי הכנסת הגליליים , שכן רובם ככולם מתקופה מאוחרת יותר , החורגת מתחום הזמן של מחקר זה . הספר מוקדש לזכרו של פרופסור מנחם שטרן , שכבר חלפה יותר משנה מאז הרצחו , ואין מנחם . הוא הניעני לעסוק במחקר זה , והציע לי להוציאו לאור בסדרת המונוגרפיות של מרכז זלמן שזר . זכות נעימה היא לי להודות לעמיתים אשר עמהם נועצתי בשאלות שונות בעניין הספר , ובהם מורי פרופסור שמואל ספראי וידידי פרופסור זאב רובין . גב' אלה שטיין
|
|