מבנה הספר

עמוד:13

באמצעות הניסיון לשחזר את קהל היעד של ספרים אלה תובהר מהי קבוצת ה"דומים" ( ה"אנחנו ( " ואיזה תפקיד מועידה לה ספרות הילדים במשימת קליטת העלייה . בדיון ייבחנו התמורות באופיו של "פרויקט הקליטה" שילדי הארץ גויסו אליו . בתוך כך תיבדל , הדרך שבה ספרות הילדים של השנים האחרונות מתמודדת עם משימת הקליטה , ואיזה תפקידים היא מועידה לילדים ( גיבורים ספרותיים וקוראים כאחד ) בהקשר זה . 0 רק שני - יהודית שטיימן תחזור לתחילת המאה ה20- ותבדוק את האופן שבו ביקשו לעצב באותן שנים , באמצעות טקסטים לילדים , דגמים שונים לדמותה של ילדה ושל נערה בשני מקומות שונים מאוד זה מזה : ארץ-ישראל וארצות-הברית . בחלק הראשון של הפרק יידון רומן המכתבים אבא ארך רגליים מאת ג'ין ובסטר שראה אור בראשונה בארצות הברית ב1912- וזכה מיד לפופולריות רבה . בחלק השני יידונו שני טקסטים שנכתבו בארץ-ישראל בערך באותן שנים ונכללו בסדרת מקראות בשם ספדנל שיצאה לאור ב . 1919- בכל הטקסטים ניכר מתח בין שתי תפיסות של הנשיות - התפיסה המגדרית המסורתית המקובלת באותה העת של האישה כרעיה ואם , והתפיסה האחרת המבקשת לבנות דימוי חדש של אישה עצמאית . שלושת הטקסטים ייבחנו לא רק כשהם לעצמם , אלא כחלק מההקשר שבו נכתבו , כלומר : מי היו כותבי הטקסטים , ומה היה תפקידם ומקומם ; ומי היו הקוראים , ובעיקר הקוראות , שהיו הנמענים שלהם . לסיכום הפרק תישאל שאלת-על : מה אפשר לטקסט אחד להפוך לחלק מהקלאסיקה של ספרות ילדים ונוער , ומה גרם לשניים האחרים להידחק לפינה ולהישכח . 9 רק שלישי - חנה לבנת תתמקד בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה , ותרון כטקסטים שהופיעו בעיתוני ילדים בגרמניה , שמטרתם הייתה לסייע לילדים ולבני הנוער היהודים להתמודד עם המציאות הקשה שנוצרה בתקופת הרייך השלישי , לאחר עליית הנאצים לשלטון . באמצעות שחזור קהל היעד של הטקסטים תובהר המצוקה שהיו שרויים בה , על היבטיה והשלכותיה , ויובהרו תפיסות העולם והזהות שביקשו המבוגרים

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר