|
|
עמוד:7
הקריאה ההקשרית בארבעת הפרקים שלפנינו , מבקשות הכותבות השונות להחזיר את היצירות הנדונות אל הקשרן התרבותי וההיסטורי ולהעשיר בכך את החוויה הספרותית . קריאה מסוג זה רואה בספרות חלק מהקשר תרבותי רחב , המכונה שיח תרבותי . ההנחה היא שסיפור לא נכתב מתוך ריק . הוא מגיב אל התרבות שבתוכה הוא נוצר , לעתים הוא חותר תחתיה , לעתים הוא מחזק ומאשר מגמות קיימות ולעתים הוא בוחר לחדש ולהפתיע . קהל הקוראים שהכותב דימה לעצמו הוא צרכן התרבות הזאת . כאשר אנו קוראים ספרות עכשווית , המיוערת לנו ממש , ילדים ומבוגרים כאחד , אנו מתייחסים אליה באופן טבעי כאל חלק ממכלול של אמירות תרבותיות - יהיו אלה יצירות ספרות משיקות בדרך זו או אחרת , ויכוחים פוליטיים שעומדים בראש סדר היום הציבורי , אירוע ציבורי שהשפיע על הכתיבה , או תוכנית טלוויזיה בעלת זיקה מעניינת ליצירה . בהתעלמנו ממכלול אמירות אלה ביצירות "ישנות , " אנו מניחים , למעשה , כי העבר פחות חשוב מההווה , ולכן ניתן לוותר על רובד שלם של משמעויות שנגע לזמנים אחרים . ספר זה פונה אל מי שעשויים להביא לשינוי באופני הקריאה הספרותית בבתי הספר . על מנת שסוג כזה של קריאה אכן יחלחל לבתי הספר , מומלץ שסטודנטים ומורים בהשתלמויות יתנסו בקריאה ההקשרית בעצמם . היות שההבנה ההיסטורית , הכנת העבר , היא רק בחיתוליה במהלך שנות הלימוד בבית הספר היסודי , בחרנו , ברוב במקרים , להקל על התלמידים את המלאכה באמצעות התמקדות בשכמותם - בני גילם שאליהם כיוון בזמנו הסופר את ספרו . כרצוננו להציע להם ולמוריהם לנסות ולשער מי האפשרית אז והשוואתה לזו של היום , מקוות הכותבות שתתרחב החוויה הספרותית , והקוראים של היום יוכלו לחוש חלק מקהילת קוראים גדולה ורבת פנים , הכוללת גם ילדים ובני נוער שחיו בנסיבות חיים שונות לחלוטין , והיו קשובים לטעמים ספרותיים שונים ונורמות כתיבה אחרות .
|
|