מבוא

עמוד:12

בו לאור מקורות חיצוניים . לאור כל זאת אני סבור , שההיסטוריון המבקש להסתמך על ספר שבחי הבעש"ט לשם שחזור דמותו וחייו של הבעש '' ט יכול לצעוד היום על קרקע מוצקה . מקור רב ערך על הבעש"ט הוא האיגרת ששלח הבעש"ט לגיסו , ר' גרשון מקוטוב , ובה תיאר בפירוט חוויה של עליית הנשמה שחווה בעצמו . איגרת זו נדפסה לראשונה בראשית שנות השמונים של המאה השמונה עשרה ומאז נחשבה לאותנטית . הספקות ביחס אליה התעוררו בעקבות גילוים ופרסומם של שני כתבי , r שכל אחד מהם כלל נוסח שונה של איגרת הבעש"ט . ואם לא די בכך , הנוסחים שבכתבי היד שונים מן הנוסח הנדפס . לנוכח ההבדלים בין הנוסחים השונים של האיגרת התפתחה מחלוקת בין החוקרים בשאלה איזה מהם מייצג את האיגרת המקורית . והנה , יהושע מונדשיין , מי שהביא לדפוס את אחד משני כתבי היד , הציע פתרון משכנע . מונדשיין הסביר שמקורם של שני כתבי היד הוא בשתי איגרות שונות שכתב הבעש"ט לגיסו , ואילו הנוסח הנדפס הוא צירוף של שתיהן . מן השחזור של מונדשיין עולה , שבידינו שתי איגרות של הבעש"ט ושתיהן איגרות אותנטיות . קשה להפרה בחשיבותן של שתי איגרות אלה להכרת עולמו הפנימי של הבעש"ט . עוד יש להזכיר בהקשר זה את הממצאים החשובים שהעלה משה תסמן מן הארכיון של משפחת צ'רטוריסקי , משפחת אצולה פולנית שהעיר מדיבור שכנה בתחום נחלתה . ממצאים אלה שופכים אור על חיי היהודים בעיר מז'יבוד , שבה ישב הבעש"ט בשנים . 1760-1740 יתרה מזו , רוסמן מצא תעודות ארכיוניות המתייחסות לבעש"ט עצמו ולכמה ממקורביו . תעודות אלה משלימות ומאשרות את הידוע לנו על הבעש"ט ממקורות אחרים . כללו של דבר , אם מצרפים את המקורות הבלתי תלויים על הבעש"ט - את איגרותיו ובמיוחד את שתי האיגרות שכתב לגיסו , את העדויות הרבות הכלולות בספר שבחי הבעש"ט וכן את הדרושים הרבים המובאים בשמו בכתבי תלמידיו , הרי שיש בידינו מסכת מקורות עשירה ומגוונת למדי , המאפשרת שחזור היסטורי של דמות הבעש"ט . ציון דרך חשוב בהתפתחות המחקר על הבעש"ט וראשית החסידות הוא ספרו החדש של משה רוסמן 'הבעש"ט מחדש החסידות / פרקים אחדים של חיבור זה תורמים תרומה רבת ערך להכרת הרקע של חיי הבעש"ט ופעולתו . פרקים אחרים מוקדשים לבחינה נוקבת ושיטתית של המקורות לתולדותיו של הבעש"ט . על יסוד כל אלה מציע רוסמן שחזור של דמות הבעש"ט ושל פעולתו בבחינת 'איש 2 ראו להלן , נספח , 3 עמ' 3 . 309-302 ראו : משה רוסמן , 'מדיבת' ורבי ישראל בעל שם טוב , ' ציון , נב ( תשמ"ז , ( עמ' . 189-177

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר