|
|
עמוד:13
המחקר בתולדות יהודי בבל התלמודית התקדם לא מעט במהלך מאה השנים האחרונות , החל ממבואו הגרמני של פונק ועד למחקריהם של ניוזנר , בר , גודבלאט , אופנהיימר ואחרים , שנתפרסמו בשלושים השנים האחרונות . אך דומה שהשאלה העיקרית נותרה בעינה : באיזו מידה ניתן לחרוג מעבר לעריכת סדרי דורותיהם של חכמי בבל או מעבר לסידור האנקדוטות התלמודיות לפי נושאים או מרכזים גאוגראפיים , ולשאוף לתמונה כוללת יותר ולהכרה רבה יותר של הגורמים שתרמו לעיצובה המיוחד של קהילת יהודי בבל . הקורא בחיבור זה יחוש בדרכים שנקטנו כדי לשבור את ה"סגירות" שבאופיה של הספרות התלמודית , מצד אחד , ובכללי הזהירות שמנעו בעדנו מלהסיק מסקנות מעבר למה שהמקורות שבידינו מתירים , מצד שני . וכל זאת - גם כאשר המחיר ששילמנו היה בהעמדת שאלות מרכזיות ב"צריך עיון" ובמסקנות חלקיות בלבד . בגישתי ובדרכי עבודתי בחיבור זה הושפעתי רבות ממה שלמדתי ממורי שבאוניברסיטה העברית ! רושם רב ביותר עשו עלי דבריו הפרוגרמטיים של א"ש רוזנטל ז"ל . חוקר תלמוד דגול זה ניסח בצורה בהירה ומדויקת את כללי הגישה לעיון ולמחקר בספרות חז"ל : "על שלושה דברים כל פרשנות פילולוגית היסטורית עומדת : על הנוסח , על הלשון , על הקונטקסט הספרותי וההיסטורי ריאלי כאחד . " הבא לכתוב את תולדות יהודי בבל התלמודית אינו רשאי להתעלם אף לא מאחד מן הקריטריונים הללו , ודומה שאבני נגף אלה אכן הרתיעו רבים וטובים . ברורי הנוסח של התלמוד הבבלי , ועמהם ברורי לשון הקשורים לא רק לדיאלקט הארמי הבבלי אלא גם לפענוחן ולזיהויו של מילים שאולות מן הפרסית - שני תחומי מחקר אלה עדיין עומדים בתולדות החכמים והישיבות , והמצטיינים בעיקר בביקורת חריפה ועוקצנית על "חוקרי אשכנז , " אף שידיעותיו הכלליות בהיסטוריה , ברגע שאינן מתבססות על בקיאותו המופלאה בדברי חז"ל , לקוחות ככל הנראה בעיקר מדבריהם של גרץ , שי"ר , וייס ואחרים , היינו דווקא אותם חוקרים שעמהם הוא מתפלמס לאורך כל ספרו . 10 יפים לתאור גישתנו זו דבריו של אחד מבכירי ההיסטוריונים של העולם העתיק , א' מומיליאנו : " היסטוריונים חייבים להיות מוכנים להודות לגבי כל מקרה , שאין בידיהם אפשרות להגיע למסקנות בדוקות בגלל ראיות בלתי מספיקות ! כדרך השופטים , גם היסטוריונים חייבים להיות נכונים להכריז : 'לא הוכח . " ! ' ראה : sMiddletown 1987 , p . 7 A . Momigliano , On Pagans , Jews and Christians , וראה גם דבריו הבוטים שם , עמ' : 5 "החוקר המסוכן ביותר בכל תחום היסטורי הוא זה הסבור שמכיוון שהוא חכם דיו לשאול שאלה טובה , הוא חושב שבידו הכישרון לתת גם תשובה מספקת . " 11 א"ש רוזנטל , "המורה , " בתוך : , PAAJR , XXXI ( 1963 ) עמ' טו ; בנוסף לדברים אלה למדתי רבות - ובפעם הראשונה - על נושאים הנוגעים לתולדות בבל התלמודית גם בשעורים ששמעתי מפי פרופ' רוזנטל המנוח באוניברסיטה העברית , החל משנת תשכ"ג . במספר מקומות בספר זה נזקקתי לדברים אלה , ובכל מקום כזה ציינתי בהערה שהוא השמיע את הדברים במסגרת הרצאותיו , וכפי שנמסר לאחרונה , עתידים הדברים לראות אור בקרוב בשלמותם .
|
|