|
|
עמוד:9
הקדמה " יהודי בבל בתקופת התלמוד" מבקש לצייר את דמותה החברתית התרבותית של הקהילה היהודית בבבל בתקופת התלמוד . הדיון מתמקד בתולדות היהודים בבבל וביחסם לחברה הסובבת ולתרבותה . אין הספר מתיימר לעמוד על כל ההבטים של קהילה יהודית מפוארת זו , שכן הספר נועד מלכתחילה להיות מונוגראפיה אחת בסדרה של מבואות וסקירות על עולם התלמוד . משנתעכבו התוכניות המקוריות של הסדרה , הוחלט להוציא את הספר בנפרד , והמתכונת המקורית היא שקבעה את הנושאים שהודגשו בספר ונידונו בו בהרחבה . הפרק הראשון סוקר את הרקע הפוליטי והחברתי לצמיחתה של הקהילה היהודית בבבל , מראשית דרכה בשלהי ימי הבית הראשון ; ועד לפרק הזמן שאנו דנים בו : ימי הממלכה הפרסית הסאםאנית . ממלכה זו באה לעולם בדיוק באותו פרק זמן המוגדר אצלנו ראשית תקופת התלמוד , כלומר המחצית הראשונה של המאה הגי לספה"נ . הפרק השני עוקב אחר ההתפתחות הרוחנית והיצירה היהודית הספרותית בבבל עוד לפני תקופת התלמוד , במטרה לעמוד על טיבה של קהילת בבל עוד בטרם עלתה למעמד של בכורה בין קהילות ישראל שבתפוצות . שלושת הפרקים הבאים מוקדשים לבדיקת הבטים שונים של חיי החברה היהודית בבבל בתקופת התלמוד : מוסדות ההנהגה הארציים והמקומיים ; המבנה הקהילתי המקומי ; השרותים שהעניקה הקהילה לציבור היהודי הרחב ; המרכיבים החברתיים השונים בציבור היהודי ; והמגע התרבותי והחברתי עם העולם הלא יהודי על כל רבדיו החברתיים . הפרק האחרון דן בהתהוותן של ישיבות בבל ובמעמדם של חכמי היהודים בעיני תלמידי בית המדרש ובקרב הציבור היהודי כולו . מטרת הספר לאפשר לקורא להכיר הכרות ראשונית את קהילת היהודים שמילאה תפקיד מכריע בגיבושו של העם היהודי לדורות . גם בקרב המתמסרים ללימוד ולעיון בתורתם של אמוראי בבל אין ההבטים ההיסטוריים והחברתיים של אותה הקהילה נהירים כל צורכם , וחיבור זה נועד להשלים במשהו את החסר , הן ללומדים והן לציבור הרחב . בסוף הספר באה רשימה של הקיצורים הביבליוגראפיים לרוב המחקרים שנזקקתי להם . ההפניות הביבליוגראפיות בספר כולו הן על פי אותה הרשימה . רשימת המסייעים בכתיבת ספר זה ארוכה ומכובדת , ועלי להקדים ולבקש סליחה אם
|
|