פרק ראשון חינוך וחברה וזיקת־הגומלין ביניהם במשך הדורות

עמוד:12

אלא לתמוך במשטר הקיים ולחזק אותו . בחיבורו "פוליטיקה" הוא טוען , שבין שהמדובר במשטר אוליגרכי ובין שהמדובר במשטר דמוקרטי , "כל חוקה נתונה דורשת חינוך שיהא תואם אותה" . בתי הספר , כנציגיהם העיקריים של החינוך , פירשו זמן רב את תפקידם , כפי שחייבים להיענות לדרישות החברה השוטפות ולא לחזות אותן מראש . בתי הספר היווניים והרומיים שקעו יחד עם התמוטטות מדינותיהם ולא נשאו בחובם זרעים להתחדשותו . גם בימי הביניים הסתגלו בתי הספר לרוח הזמן , ובעיקר לתביעות הכנסיה הקתולית . מערכות החינוך לא היו שותפות ליצירת הרוחות החדשות , שחוללו את תקופת התחיה , וגם לא להתהוות המהפכות הפוליטיות והכלכליות במאות ה , 18 ה 19 וה . 20 אומנם סופרים טרום מהפכניים הגו תוכניות של בתי ספר כמכשירים לשינוי חברתי , אבל אלד , הגיעו לכלל הגשמה רק לאחר שהמהפכות הפכו לעובדות קיימות , ועם התגשמותן סייעו התוכניות החינוכיות לביצור המשטרים החברתיים החדשים . גם ערב מלחמת העולם השניה פעלו בתי הספר על פי התיאוריה של אריסטו , על פיה מחובת החינוך ליצור רוח ההולמת את המדיניות הנקוטה , ולא לנסות לשנותה . 3 אף כי בתי הספר נהגו למעשה במשך הדורות כ"יצורי כפיו" של המשטר החברתי ולא כ"יוצריו , " לא נשכחה התיאוריה שבוססה לראשונה על ידי אפלטון בדבר תפקידו של בית הספר ליצור משטר חברתי חדש , והיא זכתה להבלטה ולניתוח יסודי במיוחד בתקופות שקראו לתיקון עוול חברתי . כך קרה , למשל , בארה"ב בתקופת השפל בשנת . 1929 נושא הדגל של התיאוריה בדבר הקידמה היה קונטס , 5 שיצא בקריאה נרגשת למורים להורות את הדרך שתחלץ את החברה האמריקנית מן הבוץ החברתי והכלכלי ; הוא טען כי לאחר שחיילים , כמרים , מדינאים ואנשי עסקים נכשלו בכינון חברה יציבה , אין לחשוש שהמורים ירעו לעשות מהם , אם יפעלו בעוז כדי לעצב דור חדש ומשטר חברתי חדש . לדעתו , המורים , יותר מכל קבוצה אחרת , שומרים על אוצר החוכמה של המין האנושי , והם עשויים להיות אנוכיים פחות מכל קבוצה אחרת בשימוש חוכמה זאת . את הביטוי הבולט ביותר לתפיסה שבית הספר עשוי לתרום לקידום החברה נתן דיואי , והוא גם ששיווה לה את אופיה החינוכי המובהק . לדעתו , בית הספר אינו צריך לעמוד לפני הברירה המצומצמת בין "החינוך כהעברה חברתית , " לבין " החינוך כשינוי פני החברה , " שהרי ההכרעה בשאלה זאת עשוייה להתבסם על העדפות פוליטיות ולא על נימוקים חינוכיים . החינוך צריך להיות אוטונומי וחופשי לקבוע את מטרותיו , וזהו תהליך השווה בחשיבותו למדיניות , שמטרתה לקבוע חיים משופרים ולדאוג להמשכם . דיואי גרס שהחינוך חייב לחפש את אמות המידה לשיפוט הקידמה החברתית והאינדיבידואלית בתוך התהליך החינוכי עצמו ולא מחוץ לו .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר