|
|
עמוד:945
תל קציר קבוץ, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות כ-9 ק"מ מדרום-מזרח לטבריה, כק"מ אחד מדרום להאון, ממזרח למעגן דרך ראשית 92 בקטע צמת צמח - צמת כרסי, בק"מ ה- 35 בקירוב פנייה מזרחה נקרא בעקבות דמיון צלילים לשמה הערבי של גבעה סמוכה, תל אל-קצר (=תל המצודה) ראשיתו (1949-1961) כמאחז-נח"ל, מייסודו של המחזור הראשון של הנח"ל (הצופים ז') חבריו היו חברי הכשרת 'הצופים' מדגניה א' סיסמתם היתה: "לא נכף הראש בסער" מיקומו המיוחד של תל אל-קצר, בצמת דרכים המובילות לגולן ולהר גלעד במזרח ולגליל בצפון, הקנו לו מעמד אסטרטגי; סביבתו היוותה, ב'מלחמת-העולם הראשונה', שדה-קרב בין הטורקים לבין הבריטים ב'מלחמת-העולם השניה' ביצרו הבריטים את האזור, במגמה למנוע פלישה מכיוון סוריה (שרידי אותם ביצורים, לרבות בית-חולים שדה ענק תת-קרקעי קיימים עד היום) בתחילת 'מלחמת השחרור' פלשו הסורים אל עמק הירדן הם הקימו בתל אל-קצר מוצב-פיקוד מרכזי והציבו עליו תותחים ומרגמות כבדות, שהרעישו את היישובים היהודים למרגלות התל נערכו כוחות חי"ר ושריון של הסורים, בדרכם לתקוף את צמח ודגניה משנכשלה מתקפתם נואשו מניסיונם לפרוץ מכאן, ושבו להתבצר באורח הגנתי בתל ובסביבתו בעקבות 'הסכם שביתת-נשק' מדינת ישראל - סוריה, נסוגו הסורים מתל אל-קצר והתמקמו במרומי רכס הגולן לפי ההסכם נותר השטח המפונה כ'אזור מפרז' והוטלו על מדינת ישראל מגבלות קשות בשימוש בו במשך כ-18 שנים, עד 'מלחמת ששת-הימים', היתה תל קציר סמוכה אל שני גבולות, עם ממלכת ירדן ושל סוריה, ונתונה להתנכלות ממושכת מצד המוצבים הסוריים שמעליה חיי הקיבוץ התנהלו במקלטים כל העבודות החקלאיות היו כרוכות במבצעים צבאיים ומדיניים ובהתערבות האו"ם מאות התקריות כללו ירי על חברי תל קציר בזמן עבודות החריש, הזריעה והקציר בחלקות המזרחיות 'מעבר לתל', מיקוש השדות והדרכים, הפגזות הקיבוץ בתותחים ובמרגמות, הצתת שדות ופגיעה בבעלי- החיים צה"ל הגיב באש ומדי פעם גם בפעולת תגמול, ואילו חברי תל קציר המשיכו לעבד את אדמתם בטרקטורים משוריינים סיסמתם: "לא ישבות התלם בשדותיך - תל קציר!," ו"כל דונם לתל - דונם נוסף למדינת ישראל" אחד מחברי תל קציר, ארנון קציר, זכה בציון לשבח מטעם הרמטכ"ל בעבור עבודתו תחת אש הסורים ב'מלחמת ששת-הימים' הפך הקיבוץ למוצב מבוצר ובמהלכה נפגע קשות מהפגזות הסורים עשרות בתי-מגורים נהרסו, חדר-האוכל, הספרייה והשדות עלו באש, ובעלי-חיים רבים נפגעו מייד בתום הקרבות החלו חברי תל קציר בשיקום משקם ההרוס ראש הממשלה, לוי אשכול, שביקרם, כתב בספר האורחים: "ויהי אחר הדברים ואחר הרעמים ואחר הברקים ותשקוט הארץ לכמה שנים?" ואכן, החששות התאמתו 'מלחמת ההתשה' והתקפות המחבלים שבאו מממלכת ירדן מחזירים את חברי תל קציר וילדיהם למקלטים בשנת 1970 נרגעת הגזרה בעקבות גרוש המחבלים מממלכת ירדן ('ספטמבר השחור'), והתעוררה שוב ב'מלחמת יום- הכפורים', כשכוחות השריון הסורי הגיעו כמעט עד לים כנרת
|
|