|
|
עמוד:934
תירוש מושב, במחוז ובנפת ירושלים, באזור שפלת יהודה כ-8 ק"מ ממערב לבית שמש, מצפון-מזרח לגפן דרך אזורית 383 (בעתיד, דרך ראשית 39) בקטע צמת רא"ם - צמת (מחלף) עזקה, בק"מ ה-10 בקירוב פנייה מזרחה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'משלי': "וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו" מייסדיו, עולים מצפון אפריקה תל כפר, ב'אוטונומיה' (נפת שכם) כ-6 ק"מ ממערב-דרום לשכם (נבלס), כק"מ אחד ממערב לערק בורין דרך ראשית 55 בקטע קדומים - שכם (נבלס), בק"מ ה-,39 בשכם (נבלס), פנייה דרומה הצעות זיהוי: עם תל (התל), מקום בשומרון, ששלח את מסיו למלך שומרון בשמן או יין בכדים (לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את תל [התל] בא-תל); עם גבע, לפי אוסביוס, 5 ק"מ מצפון לגופנה, אותה הוא מזהה עם גבים (הגבים) שב'תנ"ך' (לפי הסברה, היתה גבע זו בימי יאשיהו בגבול הצפוני של ארץ יהודה, ולפי סברה אחרת, אחת מערי שומרון, בצפונה של הממלכה); עם גבעת פינחס, גבעה בהר אפרים, שניתנה לפינחס ובה נקבר אלעזר בן אהרן בן-עמרם לפי מסורת יהודית ושומרונית קבור גם פינחס בגבעה זאת הגרעין הקדום בנוי על-גבי שרידים קדומים (שרידי חומות, שקערוריות חצובות בסלע, מגדל רבוע בנוי בנייה גסה, חרסים) בתיו המאוחרים מפוזרים מסביבו תל אביב עיר, במחוז, בנפת ובאזור תל אביב מצפון ליפו, מדרום להרצליה, לחוף הים התיכון דרך ראשית 2 (בעתיד, דרך מהירה 2) בקטע דרך ראשית 1 - מחלף גלילות; או, דרך ראשית 1 בקטע דרך ראשית 2 - מחלף גנות; או, דרך ראשית 44 בקטע מחלף השבעה - מחלף חולון; או, דרך אזורית 461 בקטע התקוה - מחלף מסובים נקראת בעקבות תרגומו העברי של נחום סוקולוב ('תל אביב') לרומן האוטופי של בנימין זאב הרצל 'אלטנוילנד' (=ארץ ישנה חדשה ברומן [שפת המקור גרמנית] מתוארת מדינת מופת מבחינה חברתית, טכנולוגית וחקלאית בפתח הספר מובא המשפט: "אם תרצו אין זו אגדה") נקראה בראשיתה אחזת בית בשנת 1910 הוסב שמה לתל אביב השם תל אביב נזכר בספר 'יחזקאל' (השם תל אביב נקבע, לפני היוסדה, לחלקת קרקע, בגבול נס ציונה, שנרכשה על-ידי 'חובבי ציון' באודסה, לצורך הקמת יישוב של פועלים חקלאיים תוכנית שלא התממשה ) העיר העברית הראשונה בארץ-ישראל בזמן החדש ראשיתה כשכונה, סמוך ליפו כבר בשנותיה הראשונות צברה תנופת פיתוח תנופה זו הופסקה ב'מלחמת-העולם הראשונה', כשהטורקים גירשו את כל תושביה והותירו בה רק כמה שומרים (הנימוק
|
|