ש

ש

עמוד:922

מהמאה ה-11 נזכר כפר שגב, מקום בו נפטר יהודי, ושטרות בחתימת-ידו באו לפני בית-הדין היהודי בצור מקומו אינו ידוע וייתכן שהכתיב משובש וצ"ל: כפר שאב שעב, בערבית, גיא או ערוץ עמוק וסלעי בהרים המקום היה מיושב בתקופות הברונזה (התיכונה והמאוחרת), הברזל הראשונה, ומהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הערבית ט'הר אל-עמר בנה בו (המאה ה-18) מסגד בתקופה הצלבנית התגוררו בו כמה משפחות נוצריות, שעזבו את המקום מאוחר יותר בתחומה, עתיקות (בורות, קברים, באר חצובה, אבנים מפוסלות בשימוש משנה במסגד הכפר)  שעורים מקום, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי בצפון כפר תבור דרך ראשית 65 בקטע צמת כפר תבור - צמת גולני, בק"מ ה-61 בקירוב פנייה מזרחה שם ציורי-סמלי, לציון הקשר לסביבתו החקלאית שעורה, אחת מתבואות החורף ממשפחת הדגניים משמשת בעיקר כמספוא מכינים ממנה גם גריסים מגרגריה מפיקים את הלתת ממנו מייצרים שכר אתר קראוונים (דיור זמני לעולים)  שעל מושב, במחוז הצפון, בנפת הגולן, באזור גולן צפוני כ-15 ק"מ ממזרח-דרום לקרית שמונה, כ-6 ק"מ ממזרח לגונן דרך אזורית 978 בקטע צמת השריון - צמת האמיר, בק"מ ה- 465 בקירוב פנייה מערבה שם סמלי, בעקבות מלות השיר של זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי, 'מני דן עד באר שבע': " אין אף שעל אדמתנו / לא כפר בדם " מייסדיו, גרעין של בני הארץ שכן תחילה במחנה זמני בחספין  שעלבים קבוץ, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד כ-9 ק"מ ממזרח-דרום לרמלה, כ-3 ק"מ ממזרח למשמר אילון דרך אזורית 424 בקטע צמת רמלוד (מחלף נשרים) - צמת חטיבה שבע, בק"מ ה- 517 פנייה מזרחה נקרא בעקבות שמה של שעלבים שב'תנ"ך', אותה מזהים בכפר הערבי שננטש סלבית (תל שעלבים), שבשמו נשתמר השם הקדום ועל אדמותיו הוקם היישוב מייסדיו, גרעין נח"ל (תנועת 'עזרא'), בני-הארץ ויוצאי ארצות שונות עד 'מלחמת ששת-הימים' היה 'ישוב-ספר' מול מבלעת לטרון ממסמך שלל שנפל לידי צה"ל, תכננה מפקדת 'הלגיון הערבי' להרוג את כל יושביו בתחומו, עתיקות (תל שעלבים: כפר בנוי על-גבי תל, שרידי בית-כנסת שומרוני, הכוללים יסודות ורצפות-פסיפס, שברים ארכיטקטוניים ואבני-בנייה בשימוש משנה בבתי הכפר שננטש בתל מזהים את שעלבים (שעלבין, שעלבן ) שב'תנ"ך', עיר בנחלת

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר