ש

עמוד:918

וסינקלוס מוסיפים שאלכסנדר כבש את שומרון ומסרה לוותיקי צבאו המוקדונים, שהתיישבו בה כחיל-מצב, וכך הפכה לעיר אלילית בדבריהם (בהם הטילו רבים ספק) יש הסבר מפני מה בנו השומרונים את שכם מחדש בממדים כה נרחבים, לאחר מאות שנים של עזובה נותרה בעינה השאלה מפני מה הוקמו מחדש היישובים בשכבות - -- ו---- ייתכן והעיר חרבה לבלי קום בידי יוחנן הורקנוס, בזמן שכבש את שומרון (107 לפנה"ס) (בכך הגיע לסיומו מהלך ממושך של מאורעות שגרמו לפירוד בין היהודים לשומרונים מכאן ואילך החזיקו גם בשיטות כתב שונות, וכנראה אף פסקה כל זיקה בין השומרונים לירושלים ) טיטוס פלויוס אספסינוס הקים במקומה (72 לסה"נ) את פלויה ניאפוליס, שהוסיפה להתקיים גם בתקופה הביזנטית הקיסר יוסטינינוס בנה בשכם כמה כנסיות בתקופה הביזנטית ישב בה בישוף (אפיסקופוס) בשנת 636 נכבשה בידי הערבים על חידוש היישוב היהודי בשכם יש עדויות נוסעים החל מהמאה ה-:61 בשנת 1533 היו בה כ-300 יהודים מספר היהודים בה התמעט בהדרגה בשנת 1842 היו בה רק כ- 20 יהודים, ובשנת 1909 לא היו בה עוד יהודים אחרי 'מלחמת-העולם הראשונה' חודש בה היישוב היהודי ובפרוץ 'מארעות-הדמים' (1936) חדל שוב שכם נפגעה פעמיים ברעידת-אדמה (1546 ו-1927) וחלקים ממנה נהרסו כליל  שכניה כפר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-7 ק"מ מדרום-מערב לכרמיאל, כ-2 ק"מ ממערב-צפון ליודפת, מצפון-מערב לקורנית, מדרום-מזרח למנוף, בהר שכניה דרך אזורית 784 בקטע צמת יפתחאל - צמת יובלים, פנייה מערבה לדרך מקומית 7933 נקרא על-שם בית שכניהו, אחד מ'כ"ד משמרות הכהנים', שישב בכבול (כבול) הסמוכה מייסדיו, קבוצה בת 12 רווקות ורווקים, שעלו (1975) מארצות-הברית (משיקגו, מניו- יורק סיטי ומבולטימור) וביקשו להקים כפר תעשייתי על-פי תוכנית של 'הסוכנות' בתקופה הראשונה (1975-1980) התגוררו בשבי ציון ועבדו בענפי החקלאות והתעשייה בחלוף הזמן עזבו המייסדים את היישוב ובמקומם נקלטו משפחות ממקומות שונים בארץ (112 משפחות, מתוכן 31 משפחות שנקלטו בזמן האחרון)  שלה כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת רמאלה כ-17 ק"מ מצפון-מזרח לרמאלה, כ-17 ק"מ מדרום לשכם (נבלס), כ-2 ק"מ מדרום לקריות, כק"מ אחד מצפון לתרמס עיא, בצפון עמק שלה (סהל כפר אסתונא) דרך ראשית ,60 בקטע רמאלה - צמת תפוח, בק"מ ה-121 בקירוב פנייה מזרחה נקרא בעקבות שמה של שלה (שילה, שילו, שלו) שב'תנ"ך', אותה מזהים בחרבת שלה בזמן ה'תלמוד' נקראה בית שלה וגם בית סלוני (בית סלוא) ראשיתו כמחנה 'חופרים', בחסותה האקדמאית של אוניברסיטת בר אילן (בכך עקפו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא