|
|
עמוד:894
ממתיישביו עקר לוילהלמה בשנת 1949 נושב מחדש בידי עולים מהונגריה ומרומניה עד 'מלחמת ששת-הימים' הוטרד על-ידי הצבא הסורי שישב במוצבי גבעת עזז (תל אל-עזיזית), ממזרח לו ב-4 בפברואר 1997 אירע במקום אסון אווירי, כששני מסוקי 'יסעור' של צה"ל, שהיו בדרכם ל'רצועת הבטחון' בלבנון, התרסקו מעל בתי המקום וכל 73 הלוחמים ואנשי צוות האוויר, שהיו בתוכם נהרגו ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי, שנמשך למעשה בכל שלושת ימי קבורת החללים, ומינתה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות האסון בתום עבודתה לא אותרה הסיבה בגינה התנגשו המסוקים שבי ציון מושב שתופי, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור נהריה מדרום לנהריה (עין שרה), כק"מ אחד ממערב לרגבה, לחוף ההים התיכון דרך ראשית 4 בקטע צמת עכו - צמת נהריה, בק"מ ה- 2372 בקירוב פנייה מערבה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'ירמיהו': "והשבתי את-שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשונה" הוקם על אדמת קק"ל ובסיוע 'קרן היסוד', במסגרת יישובי 'חומה ומגדל' מייסדיו, יוצאי העיר רקסינגן בגרמניה כעבור זמן הוקמה לידו שכונת-מגורים, שכונת חוף בשנת 1949 אוחדו שני המקומות והוקמה מועצה מקומית משותפת בתחומו, עתיקות (אל אשליל: רצפות חלוקים, חציבות, חרסים מהתקופות הברזל השניה והביזנטית; אתר תת-ימי: שרידי מעגן קדום, שרידי כלי-שיט ומטענים, אבני נטל נגדי, עוגנים וכלי-צור מהתקופות הניאוליתית, הברונזה המאחרת, הפרסית והרומית; שבי ציון וח׳רבת אל מלחה: שרידי יישוב, שרידי כנסייה, רצפות-פסיפס, שברי-שיש, קברי-סלע, בורות-מים, חרסים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית נחשפה כנסייה, ובה שני שלבי בנייה עיקריים בשלב הראשון כלל המבנה אפסיס [פנימית?], אולם-תוך ושתי סיטראות צרות לחלק הצפוני של המבנה היו צמודים חדרים לפני החזית, הפונה מערבה אל פני הים, היתה אטריום מרוצפת לוחות-אבן, ובה בור-מים מפלס המבנה היה גבוה מעל לאטריום, ועלו אליה במדרגות, ששרידיהן נחשפו בפינה הדרומית ובפינה הצפונית שלה יש סימנים שטור-מדרגות ירד מהאטריום לחוף הים אולם-התוך מכוסה פסיפס, מעוטר בדגמים פשוטים במזרח הרצפה, לפני האפסיס, צוירו שני צלבים גדולים ומסביב להם ארבעה שקעים [סימן לקיומו של לוח שולחן] ברצפת הסיטרה הצפונית, מדליון מרכזי, ובו צלב, רמונים ודגים אחד החדרים שבצד צפון-מזרח מרוצף פסיפס, מעוטר בחמישה צלבים בשלב השני הוסיפו להשתמש באולם-התוך הקודם, אך גדרו את השולחנות בסורג, הרחיבו את המבנים בצפון, ובאחד מהם הניחו רצפת-פסיפס חדשה, מעל לרצפת הצלבים בשלב הזה נבנה כנראה גם הנרתקס החיצוני [הוא ארוך מרוחב אולם-התוך והסיטראות] נמצאה כאן כתובת-הקדשה יוונית, בת עשר שורות, נתונה בתוך מעגל, ובה שם המקדיש והתאריך 485-6 לסה"נ בעת ההיא הונחה גם בנרתקס הקדום [הפנימי] רצפת-פסיפס חדשה, מעוצבת בדגמים גיאומטריים רבי-צורות)
|
|